הרב שך כותב מכתב נגד ש”ס ונאבק בהם, אך תכלית המאבק הוא בחסידים, זו מטרתו ולכך הוא משקיע את כל כוחו וזמנו
פרסום מכתב מן הסוג שפרסם הרב שך בשבוע שעבר, צריך הרבה הסבר. למי מיועד המכתב, מה מטרתו, והעיקר, מדוע היה צורך במכתב שכזה, להדפיסו בישראל. לכאורה, המכתב מיודע לשמעון בעדני, שיוכל להשתמש בו בדרום אמריקה ומקסיקו, לגייס כסף מתומכים, אך לא לישראלים בארץ ישראל.
דבר נוסף שצריך להבין, לשם מה בכלל מכתב. כל בר דעת יודע ומבין, כי בציבור החרדי רוב רובו של הציבור נוטה לכיוון מסויים. ליטאי הקרוב לחוגים הבני ברקים, יתמוך בהרב שך. וכאשר יבא אליו שמעון בעדני ויבקש כסף, הוא יתן לו. לעומת זאת, מי שהוא ספרדי מאנשי הרב עובדיה יוסף, כאשר שמעון בעדני יראה לו מכתב מהרב שך, הוא יגרום בכך, שאם חשב לתת לו, הוא בשל כך לא יתן לו. מכתבים מן הסוג הזה, אינם משרתים את מטרתם.
מכתב שכזה, טוב בתקופות שקיים טשטוש, ובעיקר ספיקות. בציבור לא ברור מה עמדת רב זה או אחר בשאלות מסויימות, הרי כשמראים מכתב, יש בו כדי לברר וללבן את הענין. אך, במחלוקת הנוכחית בין הליטאים לבין ש”ס, אין ילד שאינו מבין למשמעות הדברים, ואין מי אשר אין לו עמדה ברורה בענין.
בדיוק כפי שקורה בין חסידים לליטאים, כאשר החלוקה ברורה, ולכל אחד עמדה משלו, קורה עתה בין הספרדים, שרוב רובם תומכי ש”ס, ואילו המעט שעדיין להם נטיה להרב שך או לחברים מאנשי הרב שך, שיתמכו במוסדות ונושאים הקשורים בהרב שך.
אך מתברר, שלא כל כך שמעון בעדני היה האיש שמעוניין במכתב, כמו זה שלהרב שך היה ענין להעניק לו מכתב שכזה. מתברר, כי מי שהיו זקוקים למכתב זה, היו אנשי הרב שך שרצו לעשות בו שימוש אחר, ולא שמעון בעדני, שקלט והבין, כי אם הוא רוצה לעשות כסף, הוא חייב לשחק משחק כפול. וכאשר הוא מופיע בקהילה של תומכי ש”ס, הוא מגיע ומייצג את עצמו כ“חבר מועצת החכמים” של ש”ס. וראינו זאת בניו יורק, כיצד דברו על ה“חכם” של ש”ס בקהילה התימנית. שם הוא לא דיבר בגדלותו של הרב שך, ואף לא הזכיר מכתב כזה שבידו, זו היתה מזיקה לו יותר מאשר מועילה.
עוד צריך להבין, מדוע פורסם המכתב בישראל שבועיים מאוחר יותר. מדוע לא פרסמו את המכתב מיד עם חתימתו. הליטאים בבני ברק מנעו מעצמם במשך שבועיים מלפרסם את המכתב, וכאן קורה משהו עמוק ויסודי שחייבים לדעת ולקחת בחשבון.
לכאורה, יאמרו אנשי בני ברק, כי הסיבה לכך, בכדי לא לקלקל לשמעון בעדני בחוץ לארץ. חששו, שאם יידעו כי בידו מכתב שכזה, יעשו ראשי ש”ס הכל לקלקל לו במסעו בחוץ לארץ, ולא יצליח לגייס את הסכומים שהוא זקוק להם. אך, נימוק זה הוא שקרי ולא אמיתי. כי לו היו כך פני הדברים, היו צריכים להמתין שבועיים נוספים. שמעון בעדני בעת פרסום המכתב הסתובב בחוץ לארץ, ובמשך השבוע הנוכחי הוא אף היה בניו יורק, ועדיין לא שב לישראל. ולכן בכוחה של ש”ס היה לקלקל לו בזמן פרסום המכתב היה מספיק זמן בידי כל מי שביקש ורצה לקלקל.
לכן, המסקנה המתבקשת מאליה היא, כי לא זה לקחו הליטאים בחשבון. להם לא היה חשוב כל כך אם יצליח שמעון בעדני או יפסיד. חשוב היה להם משהו שונה בתכלית, לשלוח חץ לכיוונה של ש”ס, כאשר המטרה היא בעצם לאחרים.
הסיבה מדוע שלא הסכימו הליטאים לפרסם את מכתבו של הרב שך קודם, היה בשל המאבק על הבחירות לרבנות הראשית. הם לחצו על רבים מבני עדות המזרח שיצביעו בעד מועמד שלהם, והחשש שלהם היה, כי מכתב שכזה ישפיע לרעה על בני עדות המזרח, שהם חברי “הגוף הבוחר”. זהו ההסבר לדחיית פרסום המכתב. ולכן, כאשר נרגעו הרוחות, וכמעט שכחו מן בחירות לרבנות, אז יצאו הליטאים בקול רעש גדול, מבלי שהם מסבירים מדוע הם מפרסמים את המכתב שבועיים מאוחר יותר.
גם בש”ס שאלו את עצמם, מה פתאום עתה, מה קרה בימים אלה שזה כל כך מפריע להם? אמנם, ניסו להסביר שם, כי הדבר נעשה בכדי להכות בש”ס לקראת הופעת עתונם. אך, מן המכתב לא יכלו להבין משהו נגד העתון. הם היו קולטים ומבינים יותר, אם הרב שך היה כותב מכתב אשר בו הוא אוסר לקרוא את עתונם. ודוקא למה שהמתינו וציפו, את זאת עד לפרסום אותו מכתב לא ראו.
אך, בש”ס לא קלטו, את מה שקלטו אלו אשר לכיוונם היה מיועד המכתב. ובכדי להבין זאת, צריך להתעמק בכל נושא המחלוקת של הרב שך עם ש”ס, מה הוא רוצה להשיג בה, ובעיקר מה מפריע לו.
למעשה, להרב שך שורה ארוכה של בעיות עם ש”ס. ראשית, קיומה, ופירושם של דברים, כי בעתיד הליטאים יתגמדו בצורה משמעותית. בני עדות המזרח אלו הקשורים היום בהרב שך, ממתינים לרגע שלא יהיו להם עוד אילוצים שכאלו, ויוכלו לפנות למקורם. להם נוח ביותר בחברה הספרדית חרדית, מאשר בחברה האשכנזית, היכן שהם מושפלים בצורה חמורה. מי שלומד את בעיות הקליטה של בני עדות המזרח החרדים, יבין מדוע הם מחכים כבר ליום שלא יהיה עוד כח כשל הרב שך, שיכריח אותם לשהות במקום היכן שהם נחותים, אינם ראויים להנהגה, ובעיקר, היכן שאת ילדיהם זורקים, ואין מוכנים כי ילמדו יחד עם ילדי החרדים האשכנזים. בני התורה הספרדים, השולחים את בנותיהם לסמינר בית יעקב הליטאי, נאלצות הבנות ללמוד בכתות אחרות ובמקומות אחרים, ועד כדי כך, שבחלק מבתי הספר, אף מפרידים בשעות ההפסקה בכדי שלא יפגשו האשכנזיות החרדיות עם הספרדיות החרדיות.
מדובר בסבל גדול, שבמצב הנוכחי, כל עוד הרב שך שולט, אין להם דרך, אלא לסבול. אין להם את הכח להתקומם. ועובדה היא, שהרב שך הוא זה אשר קבע כי אסור לישיבות להכניס יותר משליש מבני הספרדים, ולמרות העלבון הגדול שהם נאלצים לעבור, הם יושבים שם, וממשיכים לסבול. אך, הסבירות אומרת, כי ברגע שלא ייאלצו עוד בכך, לא יהיה לאף אחד את הכח, שיוכל לחייב אותם בכך. ואם לא ישתנה היחס בצורה משמעותית, שהספרדים יהיו שוויי זכויות לחרדים האשכנזים, הם יאמרו שלום ולא להתראות לליטאים הבני ברקים.
לכן, רוצה הרב שך בחיסולה של ש”ס. זו מסכנת לו את עתיד המפלגה הליטאית.
אבל, קיים משהו נוסף וחשוב בהרבה, שזה בעצם מקור המחלוקת, וזה מה שדוחף את הרב שך להגברת המחלוקת, ולשם כך הוא זקוק למכתבים מן הסוג הזה. הרב שך עושה היום את חשבון המחר, מה יקרה במאבקו עם החסידים. כאן בעצם הבעיה הרצינית והקשה, שעימה הוא ממשיך להתמודד.
במצב הנוכחי, ציבור החסידים הוא הציבור החזק, ואילו הרב שך אם הוא רוצה להתמודד עימם הוא בבעיה גדולה. הליטאים אינם יכולים עוד להתמודד בנפרד בשל “אחוז החסימה” אשר בבחירות הקרובות יגיע לכדי שני אחוזים. ופירושם של דברים, כי הרב שך תלוי בחסידים. ואת זה הוא רוצה למנוע. לכן, האפשרות האחת שיש לו, הוא באלטרנטיבה של ש”ס. הוא זקוק שהם יכנעו לו. ולפחות חלק מש”ס יחליטו על הצטרפות לליטאים, וכך יש לו סיכוי לשרוד.
ולכן, במצב הנוכחי של ש”ס, הרב שך כבול. הוא אינו יכול להמשיך ולהלחם בחסידים. כל מאבק, יוביל אותו מחוץ למשחק הפוליטי. נתאר לעצמנו, כי הרב שך מחליט להלחם עתה בחסידים, ויוצא ברשימה נפרדת, ואילו ש”ס מובדלת לגמרי כפי שהיא כיום, אין כל ספק, כי הליטאים ישארו בבית. כיום בשביל להתקיים צריכים שנים וחצי מנדטים לפחות, ואילו הליטאים במצב החזק ביותר שלהם, בקושי הגיעו לשני מנדטים, כך שאין סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
כאן ברור להרב שך, כי מאבק רק בחסידים, עלול להוביל למצב, כי ש”ס תקשור קשר עם החסידים, ואז מצבם של הליטאים יהיה בכי רע. זו מבחינתו מסוכנת. לכן, חשוב לו יותר מכל, להיאבק בש”ס, וכאן מה שישיג טוב לו יותר.
אם יצליח הרב שך לחסל את ש”ס, הרי שאוטומטית יזכה בעוד קבוצה של תומכים במפלגתו. ומאידך, גם אם זו תמשיך להתקיים, אך יצליח לגרוף ממנה חלק ניכר, יוכל עימם לאיים על החסידים, ולשמור על כוחו.
פרט לכך, אין כל תכלית במאבק נגד ש”ס. כל בר דעת שישאל את עצמו לרגע, מדוע נלחם הרב שך כל כך בש”ס? מדוע הוא לא נלחם כך בשעתו במפד”ל או במפלגה אחרת? וההסבר לכך, מפני שבמאבק שכזה תצמח לו תועלת. אם יצליח לשבור את ש”ס, הוא יצליח בעתיד לבנות את עצמו. ולשם כך כל המאבק.
מי שילמד היטב מאבק זה, ימצא כאן דבר נוסף וחשוב שנזכור, כי החינוך הליטאי, אינו חינוך יסודי, ובודאי שלא חינוך ל“השקפה” וכדומה. כי לו היה החינוך הזה חינוך יסודי כפי שאמור להיות, הרי שכל המאבק הנוכחי של הרב שך היה מיותר.
אחת השאלות הנשאלות, לשם מה הרב שך צריך לשלוח את אנשיו לספרדים, לדבר עימם ללחוץ ולעשות הכל על מנת שיקימו מסגרת אחרת. מדוע הוא אינו בונה על החינוך שחינך בה את הנוער מבני עדות המזרח, שאלו בעצמם יקלטו ויבינו, כי אם עושים אחרת מדעת ה“גדולים” בבני ברק, הרי שזו מספיקה בכדי שיבינו כי אין מקומם בש”ס.
לשם מה צריך הרב שך להתמודד עם ראשי ישיבות, חברי כוללים ו“בני תורה” בענין זה. מי שלומד את המאבק הנוכחי של הרב שך בש”ס, מדובר במאבק בין “גדולים”, ובעיקר בין ראשי ישיבות ואברכי כוללים, שחלקם תומך בש”ס וחלקם בהרב שך. וכאן נשאלת השאלה, איך זה שבני הכוללים אינם מבינים את מה שהרב שך תובע ורוצה שיעשו?
ההסבר לכך, מפני שאף אלו קולטים, כי לא האמת, אלא הפוליטיקה היא זו המנחה את דרכם של הרב שך ואנשיו. וכאן, הם לא רוצים לשחק חלילה במאבק שאין לו כל קשר עם אידיאה ו“השקפה”. כאן מונח הכשלון הגדול של הרב שך.
מי שיתבונן לעומקם של הדברים, ימצא, כי הרב שך נאבק עם כאלו, אשר לו היו מאמינים כי מעשיו ודרכיו אמת, הוא כלל לא היה צריך להיאבק. הדברים היו מובנים מעצמם. אך מי שיקרא את העתונות הליטאית, ימצא בעקיפין, כי הם אמנם מנסים להסביר זאת בעיקפין, ואנו נאמר להם זאת בפרצופם. היום רואים את האמת, הציבור יודע ומבין, כי הרב שך מעשיו ודרכיו שקר, ועם בעיה זו הרב שך מתמודד.
פרסום מכתב מן הסוג שפרסם הרב שך בשבוע שעבר, צריך הרבה הסבר. למי מיועד המכתב, מה מטרתו, והעיקר, מדוע היה צורך במכתב שכזה, להדפיסו בישראל. לכאורה, המכתב מיודע לשמעון בעדני, שיוכל להשתמש בו בדרום אמריקה ומקסיקו, לגייס כסף מתומכים, אך לא לישראלים בארץ ישראל.
דבר נוסף שצריך להבין, לשם מה בכלל מכתב. כל בר דעת יודע ומבין, כי בציבור החרדי רוב רובו של הציבור נוטה לכיוון מסויים. ליטאי הקרוב לחוגים הבני ברקים, יתמוך בהרב שך. וכאשר יבא אליו שמעון בעדני ויבקש כסף, הוא יתן לו. לעומת זאת, מי שהוא ספרדי מאנשי הרב עובדיה יוסף, כאשר שמעון בעדני יראה לו מכתב מהרב שך, הוא יגרום בכך, שאם חשב לתת לו, הוא בשל כך לא יתן לו. מכתבים מן הסוג הזה, אינם משרתים את מטרתם.
מכתב שכזה, טוב בתקופות שקיים טשטוש, ובעיקר ספיקות. בציבור לא ברור מה עמדת רב זה או אחר בשאלות מסויימות, הרי כשמראים מכתב, יש בו כדי לברר וללבן את הענין. אך, במחלוקת הנוכחית בין הליטאים לבין ש”ס, אין ילד שאינו מבין למשמעות הדברים, ואין מי אשר אין לו עמדה ברורה בענין.
בדיוק כפי שקורה בין חסידים לליטאים, כאשר החלוקה ברורה, ולכל אחד עמדה משלו, קורה עתה בין הספרדים, שרוב רובם תומכי ש”ס, ואילו המעט שעדיין להם נטיה להרב שך או לחברים מאנשי הרב שך, שיתמכו במוסדות ונושאים הקשורים בהרב שך.
אך מתברר, שלא כל כך שמעון בעדני היה האיש שמעוניין במכתב, כמו זה שלהרב שך היה ענין להעניק לו מכתב שכזה. מתברר, כי מי שהיו זקוקים למכתב זה, היו אנשי הרב שך שרצו לעשות בו שימוש אחר, ולא שמעון בעדני, שקלט והבין, כי אם הוא רוצה לעשות כסף, הוא חייב לשחק משחק כפול. וכאשר הוא מופיע בקהילה של תומכי ש”ס, הוא מגיע ומייצג את עצמו כ“חבר מועצת החכמים” של ש”ס. וראינו זאת בניו יורק, כיצד דברו על ה“חכם” של ש”ס בקהילה התימנית. שם הוא לא דיבר בגדלותו של הרב שך, ואף לא הזכיר מכתב כזה שבידו, זו היתה מזיקה לו יותר מאשר מועילה.
עוד צריך להבין, מדוע פורסם המכתב בישראל שבועיים מאוחר יותר. מדוע לא פרסמו את המכתב מיד עם חתימתו. הליטאים בבני ברק מנעו מעצמם במשך שבועיים מלפרסם את המכתב, וכאן קורה משהו עמוק ויסודי שחייבים לדעת ולקחת בחשבון.
לכאורה, יאמרו אנשי בני ברק, כי הסיבה לכך, בכדי לא לקלקל לשמעון בעדני בחוץ לארץ. חששו, שאם יידעו כי בידו מכתב שכזה, יעשו ראשי ש”ס הכל לקלקל לו במסעו בחוץ לארץ, ולא יצליח לגייס את הסכומים שהוא זקוק להם. אך, נימוק זה הוא שקרי ולא אמיתי. כי לו היו כך פני הדברים, היו צריכים להמתין שבועיים נוספים. שמעון בעדני בעת פרסום המכתב הסתובב בחוץ לארץ, ובמשך השבוע הנוכחי הוא אף היה בניו יורק, ועדיין לא שב לישראל. ולכן בכוחה של ש”ס היה לקלקל לו בזמן פרסום המכתב היה מספיק זמן בידי כל מי שביקש ורצה לקלקל.
לכן, המסקנה המתבקשת מאליה היא, כי לא זה לקחו הליטאים בחשבון. להם לא היה חשוב כל כך אם יצליח שמעון בעדני או יפסיד. חשוב היה להם משהו שונה בתכלית, לשלוח חץ לכיוונה של ש”ס, כאשר המטרה היא בעצם לאחרים.
הסיבה מדוע שלא הסכימו הליטאים לפרסם את מכתבו של הרב שך קודם, היה בשל המאבק על הבחירות לרבנות הראשית. הם לחצו על רבים מבני עדות המזרח שיצביעו בעד מועמד שלהם, והחשש שלהם היה, כי מכתב שכזה ישפיע לרעה על בני עדות המזרח, שהם חברי “הגוף הבוחר”. זהו ההסבר לדחיית פרסום המכתב. ולכן, כאשר נרגעו הרוחות, וכמעט שכחו מן בחירות לרבנות, אז יצאו הליטאים בקול רעש גדול, מבלי שהם מסבירים מדוע הם מפרסמים את המכתב שבועיים מאוחר יותר.
גם בש”ס שאלו את עצמם, מה פתאום עתה, מה קרה בימים אלה שזה כל כך מפריע להם? אמנם, ניסו להסביר שם, כי הדבר נעשה בכדי להכות בש”ס לקראת הופעת עתונם. אך, מן המכתב לא יכלו להבין משהו נגד העתון. הם היו קולטים ומבינים יותר, אם הרב שך היה כותב מכתב אשר בו הוא אוסר לקרוא את עתונם. ודוקא למה שהמתינו וציפו, את זאת עד לפרסום אותו מכתב לא ראו.
אך, בש”ס לא קלטו, את מה שקלטו אלו אשר לכיוונם היה מיועד המכתב. ובכדי להבין זאת, צריך להתעמק בכל נושא המחלוקת של הרב שך עם ש”ס, מה הוא רוצה להשיג בה, ובעיקר מה מפריע לו.
למעשה, להרב שך שורה ארוכה של בעיות עם ש”ס. ראשית, קיומה, ופירושם של דברים, כי בעתיד הליטאים יתגמדו בצורה משמעותית. בני עדות המזרח אלו הקשורים היום בהרב שך, ממתינים לרגע שלא יהיו להם עוד אילוצים שכאלו, ויוכלו לפנות למקורם. להם נוח ביותר בחברה הספרדית חרדית, מאשר בחברה האשכנזית, היכן שהם מושפלים בצורה חמורה. מי שלומד את בעיות הקליטה של בני עדות המזרח החרדים, יבין מדוע הם מחכים כבר ליום שלא יהיה עוד כח כשל הרב שך, שיכריח אותם לשהות במקום היכן שהם נחותים, אינם ראויים להנהגה, ובעיקר, היכן שאת ילדיהם זורקים, ואין מוכנים כי ילמדו יחד עם ילדי החרדים האשכנזים. בני התורה הספרדים, השולחים את בנותיהם לסמינר בית יעקב הליטאי, נאלצות הבנות ללמוד בכתות אחרות ובמקומות אחרים, ועד כדי כך, שבחלק מבתי הספר, אף מפרידים בשעות ההפסקה בכדי שלא יפגשו האשכנזיות החרדיות עם הספרדיות החרדיות.
מדובר בסבל גדול, שבמצב הנוכחי, כל עוד הרב שך שולט, אין להם דרך, אלא לסבול. אין להם את הכח להתקומם. ועובדה היא, שהרב שך הוא זה אשר קבע כי אסור לישיבות להכניס יותר משליש מבני הספרדים, ולמרות העלבון הגדול שהם נאלצים לעבור, הם יושבים שם, וממשיכים לסבול. אך, הסבירות אומרת, כי ברגע שלא ייאלצו עוד בכך, לא יהיה לאף אחד את הכח, שיוכל לחייב אותם בכך. ואם לא ישתנה היחס בצורה משמעותית, שהספרדים יהיו שוויי זכויות לחרדים האשכנזים, הם יאמרו שלום ולא להתראות לליטאים הבני ברקים.
לכן, רוצה הרב שך בחיסולה של ש”ס. זו מסכנת לו את עתיד המפלגה הליטאית.
אבל, קיים משהו נוסף וחשוב בהרבה, שזה בעצם מקור המחלוקת, וזה מה שדוחף את הרב שך להגברת המחלוקת, ולשם כך הוא זקוק למכתבים מן הסוג הזה. הרב שך עושה היום את חשבון המחר, מה יקרה במאבקו עם החסידים. כאן בעצם הבעיה הרצינית והקשה, שעימה הוא ממשיך להתמודד.
במצב הנוכחי, ציבור החסידים הוא הציבור החזק, ואילו הרב שך אם הוא רוצה להתמודד עימם הוא בבעיה גדולה. הליטאים אינם יכולים עוד להתמודד בנפרד בשל “אחוז החסימה” אשר בבחירות הקרובות יגיע לכדי שני אחוזים. ופירושם של דברים, כי הרב שך תלוי בחסידים. ואת זה הוא רוצה למנוע. לכן, האפשרות האחת שיש לו, הוא באלטרנטיבה של ש”ס. הוא זקוק שהם יכנעו לו. ולפחות חלק מש”ס יחליטו על הצטרפות לליטאים, וכך יש לו סיכוי לשרוד.
ולכן, במצב הנוכחי של ש”ס, הרב שך כבול. הוא אינו יכול להמשיך ולהלחם בחסידים. כל מאבק, יוביל אותו מחוץ למשחק הפוליטי. נתאר לעצמנו, כי הרב שך מחליט להלחם עתה בחסידים, ויוצא ברשימה נפרדת, ואילו ש”ס מובדלת לגמרי כפי שהיא כיום, אין כל ספק, כי הליטאים ישארו בבית. כיום בשביל להתקיים צריכים שנים וחצי מנדטים לפחות, ואילו הליטאים במצב החזק ביותר שלהם, בקושי הגיעו לשני מנדטים, כך שאין סיכוי לעבור את אחוז החסימה.
כאן ברור להרב שך, כי מאבק רק בחסידים, עלול להוביל למצב, כי ש”ס תקשור קשר עם החסידים, ואז מצבם של הליטאים יהיה בכי רע. זו מבחינתו מסוכנת. לכן, חשוב לו יותר מכל, להיאבק בש”ס, וכאן מה שישיג טוב לו יותר.
אם יצליח הרב שך לחסל את ש”ס, הרי שאוטומטית יזכה בעוד קבוצה של תומכים במפלגתו. ומאידך, גם אם זו תמשיך להתקיים, אך יצליח לגרוף ממנה חלק ניכר, יוכל עימם לאיים על החסידים, ולשמור על כוחו.
פרט לכך, אין כל תכלית במאבק נגד ש”ס. כל בר דעת שישאל את עצמו לרגע, מדוע נלחם הרב שך כל כך בש”ס? מדוע הוא לא נלחם כך בשעתו במפד”ל או במפלגה אחרת? וההסבר לכך, מפני שבמאבק שכזה תצמח לו תועלת. אם יצליח לשבור את ש”ס, הוא יצליח בעתיד לבנות את עצמו. ולשם כך כל המאבק.
מי שילמד היטב מאבק זה, ימצא כאן דבר נוסף וחשוב שנזכור, כי החינוך הליטאי, אינו חינוך יסודי, ובודאי שלא חינוך ל“השקפה” וכדומה. כי לו היה החינוך הזה חינוך יסודי כפי שאמור להיות, הרי שכל המאבק הנוכחי של הרב שך היה מיותר.
אחת השאלות הנשאלות, לשם מה הרב שך צריך לשלוח את אנשיו לספרדים, לדבר עימם ללחוץ ולעשות הכל על מנת שיקימו מסגרת אחרת. מדוע הוא אינו בונה על החינוך שחינך בה את הנוער מבני עדות המזרח, שאלו בעצמם יקלטו ויבינו, כי אם עושים אחרת מדעת ה“גדולים” בבני ברק, הרי שזו מספיקה בכדי שיבינו כי אין מקומם בש”ס.
לשם מה צריך הרב שך להתמודד עם ראשי ישיבות, חברי כוללים ו“בני תורה” בענין זה. מי שלומד את המאבק הנוכחי של הרב שך בש”ס, מדובר במאבק בין “גדולים”, ובעיקר בין ראשי ישיבות ואברכי כוללים, שחלקם תומך בש”ס וחלקם בהרב שך. וכאן נשאלת השאלה, איך זה שבני הכוללים אינם מבינים את מה שהרב שך תובע ורוצה שיעשו?
ההסבר לכך, מפני שאף אלו קולטים, כי לא האמת, אלא הפוליטיקה היא זו המנחה את דרכם של הרב שך ואנשיו. וכאן, הם לא רוצים לשחק חלילה במאבק שאין לו כל קשר עם אידיאה ו“השקפה”. כאן מונח הכשלון הגדול של הרב שך.
מי שיתבונן לעומקם של הדברים, ימצא, כי הרב שך נאבק עם כאלו, אשר לו היו מאמינים כי מעשיו ודרכיו אמת, הוא כלל לא היה צריך להיאבק. הדברים היו מובנים מעצמם. אך מי שיקרא את העתונות הליטאית, ימצא בעקיפין, כי הם אמנם מנסים להסביר זאת בעיקפין, ואנו נאמר להם זאת בפרצופם. היום רואים את האמת, הציבור יודע ומבין, כי הרב שך מעשיו ודרכיו שקר, ועם בעיה זו הרב שך מתמודד.
