מכתבו של הרב שך ליהודי דרום אמריקה, בנויה כולה על טשטוש האמת, ומציאות שאין לה קשר לתוכן מכתבו, פרט לשנאה ומחלוקת
מי שהקדיש זמן, ועיין במכתבו של הרב שך ליהודי דרום אמריקה, אותו פרסמו אנשיו רק שבועיים לאחר שנכתב, מתקומם, מרוב סילוף, וטשטוש האמת. עד כדי כך, שאין עוד בדורנו מי אשר מכשיר את האסור, וקובע, כי “חילול שבת” בתקופת הליכוד היא כשרה למהדרין, ואין סיבה בשל כך לפרוש מן הקואליציה, ואיללו כאשר ה“חילול שבת” הוא בתקופת המערך, הרי שאסור בתכלית האיסור לשבת בממשלה שכזו.
ובטרם ניגש לתוכנם של דברים, נצטט ממכתבו: “ובאמת גם בארצנו הקדושה ארץ ישראל, גם כן הנוער הרחיק לכת ואין שבת יום טוב, ואפילו ביום כיפור מזלזלים. וכאן בארץ ישראל תפסו השמאל השלטון ועשו חוקים שהם נגד הדת, והממשלה היא דוגמא לא טובה בשביל הנוער, ועוד יותר גרוע שנמצאו אנשי דת בשביל איזה חשבונות שיש להם שיתחברו עם אנשי השמאל, נגד דעת כל חכמי גדולי ישראל שמתנגדים לזה, שזהו הי’ דרך האבות המסורה לנו משנות דור ודור, ודרכם דרך פסולה. ובודאי ישלחו אליכם דברי תעמולה להצדיק שיטתם, אבל אל תשימו לב לדבריהם...”
מי שקורא קטע זה שהוא עיקר תוכן מכתבו, שואל בראש וראשונה, במה נשתנה תקופתנו אנו, משנות תקופת שלטון הליכוד? האם אז לא זלזלו בשבת ויום טוב? והאם אז היו החוקים שונים? האם חל איזה שינוי בענין יום כיפור אצל הנוער החילוני בין תקופת שלטון הליכוד לתקופת שלטון המערך?
אין דברי הבל גדולים מאלו, לבא ולטעון על שינוי במשהו בענין זה. בציבור החילוני לא קרה דבר, ואותו יחס קיים לשבת יום טוב ויום כיפור, בתקופות שלטון המערך או הליכוד.
גם אין אמת בכך שגדולי ישראל אסרו את ההשתתפות בממשלה בשל שינוי במצב הדת בישראל. זוהי עלילה שפלה על גדולי ישראל. הסיבה לאי השתתפות בממשלה, אינו בשל שלטון המערך. הדברים נאמרו על ידי גדולי ישראל מן החסידים ומן הליטאים, כי אין כל הבדל, ומוכנים יהיו לשבת בקואליציה של המערך, אם זו לא תצרף את שולמית אלוני לממשלה בתפקיד של שרת החינוך.
הבעיה שלנו הוא יחס של צרת החינוך, זו אשר רוצה בכח לעשות מעשים אשר לא ייעשו בתחום החינוך, וכיום כל כוחה הוא אך ורק מפני שהחרדים אינם בקואליציה.
אך דבר אחד ברור לכל. במדינה עצמה, בחוקיה, או ביחס כלל הציבור ובעיקר הנוער לדת תורתנו הקדושה לא נשתנה דבר בין שלטון הליכוד לשלטון המערך, ולא זו היא הסיבה לאי ההצטרפות של החרדים לקואליציה.
ובעוד שבדבריו של הרב שך מבינים ורואים שהדברים אינם אמת, וכי הוא מפרשם בניגוד למציאות, ובניגוד לדעת רוב רובם של גדולי ישראל, הרי שמונח כאן דבר נוסף ועמוק, המחייב לצאת נגד הרב שך בענין זה בחרב ובחנית. הוא גורם לטשטוש גדול, כזה, העלול חלילה להוביל את הציבור החרדי, במיוחד את אלו אשר אינם קולטים היטב את הדברים, לעברי פי פחת, ולהטעיה שתעלה לנו בעתיד ביוקר רב.
יחסס של גדולי ישראל לשלטון הליכוד, הוא בדיוק כיחסם של גדולי ישראל לשלטון המערך. ידענו גם ידענו, כי כל שלטון חילוני, ואין זה משנה אם הוא מן הליכוד או מן המערך, פירושם של דברים, המשך חילולי השבת. בל נטעה את אף אחד וניצור חלילה את הרושם, כאילו שהם שומרים על כשרות או דברים אחרים. ואיננו עוסקים בבודדים, מאחר ובודדים כאלו יש לנו גם במערך, ששם קיימת סיעה דתית השומרת שבת וכשרות. ברור היה בכל הדורות האחרונים, כי בכל הקשור לדת, אין הבדל בין שלטון זה לזה.
ההבדל האחד ויחיד הוא, בנטיה המדינית והפוליטית, שזו ימנית וזו שמאלנית, אך בשום אופן לא לנושאים שהרב שך עסוק בהם.
וכאן צריך להסביר יותר, מדוע כשהדברים נשמעים מהרב שך הדברים מסוכנים פי כמה.
בניגוד לגדולי ישראל, המדברים בכוללנות על כל עניני הדת, הרי שהרב שך יש לו מנהג קבוע, והוא חוזר על כמה דברים בפירוט, והם “שבת, יום טוב, יום כיפור”. וכאן בעצם מהווה מקור הבעיה.
כאשר הרב שך מצדיק את שלטון הליכוד, ישנם המנסים להטעות כאילו שאז יש שבת, ויש יום טוב, ויש יום כיפור, בעוד שבפרטים אלו, אין כל הבדל בין המערך לליכוד. אותו אחד שאינו שומר שבת בתקופת שלטון המערך, אינו שומר שבת בתקופת שלטון הליכוד.
הגישה הזו של הרב שך, היא כל כולה בשקר יסודה. לו היה הרב שך אומר כך על כל שלטון בישראל, היו הדברים נשמעים באמת ובתמים, כי כך אכן הדברים. לצערנו ולבושתנו, הנוער בישראל אינו שומר שבת. אבל לעשות חילוקים כפי שהרב שך עושה, הוא גורם בכך, שכאילו יאמינו, שבתקופת שלטון הליכוד אין בעיות כאלו.
דוקא בשל מכתבו זה, נשאלת שאלה אחרת, על סמך מה התירו את הישיבה בקואליציה בתקופה שלטון הליכוד, אם מצב השבת, הוא זה הקובע את הישיבה בקואליציה. על סמך מה הסכים הרב שך שיישבו בקואליציה בתקופת שלטון הליכוד?
וכאן מקור טענת ש”ס, במה שונה המערך מן הליכוד? ולא מפני שמישהו מצדיק את היותה של שולמית אלוני שרת החינוך, שזו בעיה בפני עצמה. ואם הרב שך היה כותב במכתבו, כי בשל כך אסור לשבת בממשלה, היתה לש”ס בעיה. בנושא זה, רוב גדולי ישראל מסכימים כי אין לשבת בממשלה כל עוד היא מכהנת בתפקיד זה. אך, לא בשל אף פרט שהרב שך הזכיר במכתבו, שכל אלו קיימים בכל שלטון, ואין לכך כל קשר למערך או לליכוד.
דבר נוסף שמו לב בדבריו של הרב שך, הוא רוקד כאן על כמה חתונות. ובעוד שבעבר היה ידוע, כי החסידים ימניים, ואלו הרב שך וסובביו שמאלניים, שהם בעד העברת “שטחים” לידי הערבים וכדומה, הרי שפתאום הוא כותב במכתבו שגדולי ישראל הם נגד השמאלנים.
דברים שכאלו לא כתב הרב שך, בתקופת המחלוקת הגדולה בענין השמאל והימין שהיתה קשורה לנושאים אשר בהם לימין ולשמאל היה מה לומר בענין.
בימינו אנו, אין בכלל הבדל בין שמאל לימין. ועובדה היא, כי הימין העביר שטחים לידי מצרים, ואילו השמאל הוא המעכב העברת שטחים לידי הערבים בכל מקום שהוא.
אך, בשורות אלו לא נכנס לנושא זה שהוא נושא בפני עצמו, ונשוב לענין היחס לדת, ובעיקר לאותם פרטים שהרב שך מציין במכתבו. כאן חייב הרב שך תשובה והסבר לציבור, מה השתנה בחדשים האחרונים מן השנים אשר בהם שלט הליכוד? האם קרה משהו שלא קרה אז?
דבר נוסף נזכיר להרב שך, כי ראש הממשלה בממשלת הליכוד יצחק שמיר, היה מחלל את השבת, ועד כדי כך, שכאשר היה בצרפת, וידע כי העולם כולו מסתכל ובוחן מעשיו, אכל במסעדה טריפה, הגישו לו דבר אחר, וכאשר נשאל היתכן שראש ממשלה בישראל יאכל מאכל שכזה, השיב כי הוא בארוחה פרטית.
לא שמענו כי הרב שך ייצא בזעקה גדולה ומרה על מעשיו, ולא שמענו כי הרב שך ימחה על חילולי השבת שלו. ואם הרב שך ישיב כי הוא מתייחס רק לנוער, הרי שמדובר כיום באותו נוער של אז. וההיפך, כאן קרה משהו, שהרב שך אישית הוא זה אשר גרם לירידה הנוראה.
מי שעדיין לא שכח, לפני שנים פרחה תנועה התשובה. וכל עוד הרב שך לא פתח מפלגה משלו, התפתחה תנועה זו, והוכיחה השיגים גדולים. אך, מאז שהרב שך החדיר מחלוקת בציבור החרדי, חל מהפך בענין זה, ולא עוד אותה תנועה התשובה, ועד כדי כך, שזו ירדה פלאים.
כך, שמבחינה זו, בעוד שבעבר השתפר מצב הדת בקרב הנוער, הרי שבתקופת רוב שנות שלטון הליכוד, החל התהליך ההפוך שהגיעה למצה הנוכחי, שתנועה זו נשתתקה.
ואז, לא שמענו את הרב שך זועק נגד שלטון הליכוד. ובעיקר, לא מחה נגד מעשיו בעצמו, על שאלו גרמו לכל החורבן בתחום זה.
אין מה בדורו שגרם לנוער לברוח מן הדת, ואף חיזק אותם באמונתם הכופרת, זו המתירה להם הכל יותר ממעשיו של הרב שך. הוא בשנאה האיומה שהחדיר בציבור החרדי, ובמחלוקת הגדולה שהציבור כולו שומע עליו, הרחיק המונים.
בעבר, כאשר החילונים עמדו מרחוק, וראו כמה יפה וטוב אצל החרדים, הם נתקנאו, ורצו לחדור בה. אך, מאז שהרב שך החדיר בה שנאה, מחפשים לברוח הימנה, ואין מי שבכלל מעוניין ליטול חלק בה.
אם הרב שך מתריע על מצב הדת, בראש וראשונה יש להתריע על מעשיו, אלו אשר גרמו לכל זאת. הוא הרס את עולם הישיבות, כאשר במקום להיות עמלים בתורה, עמלים כיום בפוליטיקה, והרס את יחס הנוער לדת, כאשר זו נראית בעיניהם מושפלת ובזויה, כזו אשר כל כולה מחלוקת ושנאת חינם.
הרב שך מנסה לטשטש את המציאות, ולתלות את האשמה בממשלה הקיימת. בעוד שאין לכך כל קשר. מי שאשם במצב הדת בישראל, הוא אך ורק הרב שך, אשר גרם לחורבן גדול, לא רק בציבור החרדי, אלא בעיקר בציבור החילוני. הוא זה אשר הרחיק אותם מן הדת, והוא זה אשר בשל מעשיו, החליש את השבת, את היום טוב, ואת היום כיפור.
ובכדי להבין זאת, יתבונן כל יהודי יבחן ויראה, כיצד נראה היה ערב יום כיפור בעבר, וכיצד הוא נראה בדורו של הרב שך. בעבר, כאשר התקרבו ימי הדין, נפלה רעדה גדולה על הציבור, התכוננו, עשו תשובה, מיעטו במחלוקת, וגם אם היה למישהו טענות, ידע כי תקופה זו אינה מתאימה, הבליג והעביר את הימים ברתת. ואילו מאז הרב שך תפס את ההנהגה הליטאית, המחלוקת היא מקור וסם החיים, ועד כדי כך, שבימי הדין, ובערב יום כיפור, מרבים במחלוקת, במאמרי שיטנה, ומי שיפתח את הפשקויל היומי של הרב שך, ויבחן במה עסקו באותן הימים, יבין כי מי שרואה זאת, נחלש אצלו היום כיפור, ואומר לעצמו, אם כך נוהגים מי שאמורים להוות סמל ודוגמא, מה יאמרו אזובי הקיר?
הרב שך הוא זה שגרם שיזלזלו בכל זאת. ולכן, הוא האחרון שיהיה לו את הזכות והיכולת לכתוב מכתבים מן הסוג הזה.
אם הרב שך רוצה באמת בתיקון הדור, ובכך שהנוער יתחיל להעריך את השבת וכל יתר הנושאים שנוער יהודי חייב וצריך להתייחס אליהם אחרת, הרי בראש וראשונה, עליו לפשפש במעשיו, לתקן את דרכיו, ובעיקר, לא לטשטש, ולהכיר את המציאות, ולא לסטות מדרך האמת.
מי שהקדיש זמן, ועיין במכתבו של הרב שך ליהודי דרום אמריקה, אותו פרסמו אנשיו רק שבועיים לאחר שנכתב, מתקומם, מרוב סילוף, וטשטוש האמת. עד כדי כך, שאין עוד בדורנו מי אשר מכשיר את האסור, וקובע, כי “חילול שבת” בתקופת הליכוד היא כשרה למהדרין, ואין סיבה בשל כך לפרוש מן הקואליציה, ואיללו כאשר ה“חילול שבת” הוא בתקופת המערך, הרי שאסור בתכלית האיסור לשבת בממשלה שכזו.
ובטרם ניגש לתוכנם של דברים, נצטט ממכתבו: “ובאמת גם בארצנו הקדושה ארץ ישראל, גם כן הנוער הרחיק לכת ואין שבת יום טוב, ואפילו ביום כיפור מזלזלים. וכאן בארץ ישראל תפסו השמאל השלטון ועשו חוקים שהם נגד הדת, והממשלה היא דוגמא לא טובה בשביל הנוער, ועוד יותר גרוע שנמצאו אנשי דת בשביל איזה חשבונות שיש להם שיתחברו עם אנשי השמאל, נגד דעת כל חכמי גדולי ישראל שמתנגדים לזה, שזהו הי’ דרך האבות המסורה לנו משנות דור ודור, ודרכם דרך פסולה. ובודאי ישלחו אליכם דברי תעמולה להצדיק שיטתם, אבל אל תשימו לב לדבריהם...”
מי שקורא קטע זה שהוא עיקר תוכן מכתבו, שואל בראש וראשונה, במה נשתנה תקופתנו אנו, משנות תקופת שלטון הליכוד? האם אז לא זלזלו בשבת ויום טוב? והאם אז היו החוקים שונים? האם חל איזה שינוי בענין יום כיפור אצל הנוער החילוני בין תקופת שלטון הליכוד לתקופת שלטון המערך?
אין דברי הבל גדולים מאלו, לבא ולטעון על שינוי במשהו בענין זה. בציבור החילוני לא קרה דבר, ואותו יחס קיים לשבת יום טוב ויום כיפור, בתקופות שלטון המערך או הליכוד.
גם אין אמת בכך שגדולי ישראל אסרו את ההשתתפות בממשלה בשל שינוי במצב הדת בישראל. זוהי עלילה שפלה על גדולי ישראל. הסיבה לאי השתתפות בממשלה, אינו בשל שלטון המערך. הדברים נאמרו על ידי גדולי ישראל מן החסידים ומן הליטאים, כי אין כל הבדל, ומוכנים יהיו לשבת בקואליציה של המערך, אם זו לא תצרף את שולמית אלוני לממשלה בתפקיד של שרת החינוך.
הבעיה שלנו הוא יחס של צרת החינוך, זו אשר רוצה בכח לעשות מעשים אשר לא ייעשו בתחום החינוך, וכיום כל כוחה הוא אך ורק מפני שהחרדים אינם בקואליציה.
אך דבר אחד ברור לכל. במדינה עצמה, בחוקיה, או ביחס כלל הציבור ובעיקר הנוער לדת תורתנו הקדושה לא נשתנה דבר בין שלטון הליכוד לשלטון המערך, ולא זו היא הסיבה לאי ההצטרפות של החרדים לקואליציה.
ובעוד שבדבריו של הרב שך מבינים ורואים שהדברים אינם אמת, וכי הוא מפרשם בניגוד למציאות, ובניגוד לדעת רוב רובם של גדולי ישראל, הרי שמונח כאן דבר נוסף ועמוק, המחייב לצאת נגד הרב שך בענין זה בחרב ובחנית. הוא גורם לטשטוש גדול, כזה, העלול חלילה להוביל את הציבור החרדי, במיוחד את אלו אשר אינם קולטים היטב את הדברים, לעברי פי פחת, ולהטעיה שתעלה לנו בעתיד ביוקר רב.
יחסס של גדולי ישראל לשלטון הליכוד, הוא בדיוק כיחסם של גדולי ישראל לשלטון המערך. ידענו גם ידענו, כי כל שלטון חילוני, ואין זה משנה אם הוא מן הליכוד או מן המערך, פירושם של דברים, המשך חילולי השבת. בל נטעה את אף אחד וניצור חלילה את הרושם, כאילו שהם שומרים על כשרות או דברים אחרים. ואיננו עוסקים בבודדים, מאחר ובודדים כאלו יש לנו גם במערך, ששם קיימת סיעה דתית השומרת שבת וכשרות. ברור היה בכל הדורות האחרונים, כי בכל הקשור לדת, אין הבדל בין שלטון זה לזה.
ההבדל האחד ויחיד הוא, בנטיה המדינית והפוליטית, שזו ימנית וזו שמאלנית, אך בשום אופן לא לנושאים שהרב שך עסוק בהם.
וכאן צריך להסביר יותר, מדוע כשהדברים נשמעים מהרב שך הדברים מסוכנים פי כמה.
בניגוד לגדולי ישראל, המדברים בכוללנות על כל עניני הדת, הרי שהרב שך יש לו מנהג קבוע, והוא חוזר על כמה דברים בפירוט, והם “שבת, יום טוב, יום כיפור”. וכאן בעצם מהווה מקור הבעיה.
כאשר הרב שך מצדיק את שלטון הליכוד, ישנם המנסים להטעות כאילו שאז יש שבת, ויש יום טוב, ויש יום כיפור, בעוד שבפרטים אלו, אין כל הבדל בין המערך לליכוד. אותו אחד שאינו שומר שבת בתקופת שלטון המערך, אינו שומר שבת בתקופת שלטון הליכוד.
הגישה הזו של הרב שך, היא כל כולה בשקר יסודה. לו היה הרב שך אומר כך על כל שלטון בישראל, היו הדברים נשמעים באמת ובתמים, כי כך אכן הדברים. לצערנו ולבושתנו, הנוער בישראל אינו שומר שבת. אבל לעשות חילוקים כפי שהרב שך עושה, הוא גורם בכך, שכאילו יאמינו, שבתקופת שלטון הליכוד אין בעיות כאלו.
דוקא בשל מכתבו זה, נשאלת שאלה אחרת, על סמך מה התירו את הישיבה בקואליציה בתקופה שלטון הליכוד, אם מצב השבת, הוא זה הקובע את הישיבה בקואליציה. על סמך מה הסכים הרב שך שיישבו בקואליציה בתקופת שלטון הליכוד?
וכאן מקור טענת ש”ס, במה שונה המערך מן הליכוד? ולא מפני שמישהו מצדיק את היותה של שולמית אלוני שרת החינוך, שזו בעיה בפני עצמה. ואם הרב שך היה כותב במכתבו, כי בשל כך אסור לשבת בממשלה, היתה לש”ס בעיה. בנושא זה, רוב גדולי ישראל מסכימים כי אין לשבת בממשלה כל עוד היא מכהנת בתפקיד זה. אך, לא בשל אף פרט שהרב שך הזכיר במכתבו, שכל אלו קיימים בכל שלטון, ואין לכך כל קשר למערך או לליכוד.
דבר נוסף שמו לב בדבריו של הרב שך, הוא רוקד כאן על כמה חתונות. ובעוד שבעבר היה ידוע, כי החסידים ימניים, ואלו הרב שך וסובביו שמאלניים, שהם בעד העברת “שטחים” לידי הערבים וכדומה, הרי שפתאום הוא כותב במכתבו שגדולי ישראל הם נגד השמאלנים.
דברים שכאלו לא כתב הרב שך, בתקופת המחלוקת הגדולה בענין השמאל והימין שהיתה קשורה לנושאים אשר בהם לימין ולשמאל היה מה לומר בענין.
בימינו אנו, אין בכלל הבדל בין שמאל לימין. ועובדה היא, כי הימין העביר שטחים לידי מצרים, ואילו השמאל הוא המעכב העברת שטחים לידי הערבים בכל מקום שהוא.
אך, בשורות אלו לא נכנס לנושא זה שהוא נושא בפני עצמו, ונשוב לענין היחס לדת, ובעיקר לאותם פרטים שהרב שך מציין במכתבו. כאן חייב הרב שך תשובה והסבר לציבור, מה השתנה בחדשים האחרונים מן השנים אשר בהם שלט הליכוד? האם קרה משהו שלא קרה אז?
דבר נוסף נזכיר להרב שך, כי ראש הממשלה בממשלת הליכוד יצחק שמיר, היה מחלל את השבת, ועד כדי כך, שכאשר היה בצרפת, וידע כי העולם כולו מסתכל ובוחן מעשיו, אכל במסעדה טריפה, הגישו לו דבר אחר, וכאשר נשאל היתכן שראש ממשלה בישראל יאכל מאכל שכזה, השיב כי הוא בארוחה פרטית.
לא שמענו כי הרב שך ייצא בזעקה גדולה ומרה על מעשיו, ולא שמענו כי הרב שך ימחה על חילולי השבת שלו. ואם הרב שך ישיב כי הוא מתייחס רק לנוער, הרי שמדובר כיום באותו נוער של אז. וההיפך, כאן קרה משהו, שהרב שך אישית הוא זה אשר גרם לירידה הנוראה.
מי שעדיין לא שכח, לפני שנים פרחה תנועה התשובה. וכל עוד הרב שך לא פתח מפלגה משלו, התפתחה תנועה זו, והוכיחה השיגים גדולים. אך, מאז שהרב שך החדיר מחלוקת בציבור החרדי, חל מהפך בענין זה, ולא עוד אותה תנועה התשובה, ועד כדי כך, שזו ירדה פלאים.
כך, שמבחינה זו, בעוד שבעבר השתפר מצב הדת בקרב הנוער, הרי שבתקופת רוב שנות שלטון הליכוד, החל התהליך ההפוך שהגיעה למצה הנוכחי, שתנועה זו נשתתקה.
ואז, לא שמענו את הרב שך זועק נגד שלטון הליכוד. ובעיקר, לא מחה נגד מעשיו בעצמו, על שאלו גרמו לכל החורבן בתחום זה.
אין מה בדורו שגרם לנוער לברוח מן הדת, ואף חיזק אותם באמונתם הכופרת, זו המתירה להם הכל יותר ממעשיו של הרב שך. הוא בשנאה האיומה שהחדיר בציבור החרדי, ובמחלוקת הגדולה שהציבור כולו שומע עליו, הרחיק המונים.
בעבר, כאשר החילונים עמדו מרחוק, וראו כמה יפה וטוב אצל החרדים, הם נתקנאו, ורצו לחדור בה. אך, מאז שהרב שך החדיר בה שנאה, מחפשים לברוח הימנה, ואין מי שבכלל מעוניין ליטול חלק בה.
אם הרב שך מתריע על מצב הדת, בראש וראשונה יש להתריע על מעשיו, אלו אשר גרמו לכל זאת. הוא הרס את עולם הישיבות, כאשר במקום להיות עמלים בתורה, עמלים כיום בפוליטיקה, והרס את יחס הנוער לדת, כאשר זו נראית בעיניהם מושפלת ובזויה, כזו אשר כל כולה מחלוקת ושנאת חינם.
הרב שך מנסה לטשטש את המציאות, ולתלות את האשמה בממשלה הקיימת. בעוד שאין לכך כל קשר. מי שאשם במצב הדת בישראל, הוא אך ורק הרב שך, אשר גרם לחורבן גדול, לא רק בציבור החרדי, אלא בעיקר בציבור החילוני. הוא זה אשר הרחיק אותם מן הדת, והוא זה אשר בשל מעשיו, החליש את השבת, את היום טוב, ואת היום כיפור.
ובכדי להבין זאת, יתבונן כל יהודי יבחן ויראה, כיצד נראה היה ערב יום כיפור בעבר, וכיצד הוא נראה בדורו של הרב שך. בעבר, כאשר התקרבו ימי הדין, נפלה רעדה גדולה על הציבור, התכוננו, עשו תשובה, מיעטו במחלוקת, וגם אם היה למישהו טענות, ידע כי תקופה זו אינה מתאימה, הבליג והעביר את הימים ברתת. ואילו מאז הרב שך תפס את ההנהגה הליטאית, המחלוקת היא מקור וסם החיים, ועד כדי כך, שבימי הדין, ובערב יום כיפור, מרבים במחלוקת, במאמרי שיטנה, ומי שיפתח את הפשקויל היומי של הרב שך, ויבחן במה עסקו באותן הימים, יבין כי מי שרואה זאת, נחלש אצלו היום כיפור, ואומר לעצמו, אם כך נוהגים מי שאמורים להוות סמל ודוגמא, מה יאמרו אזובי הקיר?
הרב שך הוא זה שגרם שיזלזלו בכל זאת. ולכן, הוא האחרון שיהיה לו את הזכות והיכולת לכתוב מכתבים מן הסוג הזה.
אם הרב שך רוצה באמת בתיקון הדור, ובכך שהנוער יתחיל להעריך את השבת וכל יתר הנושאים שנוער יהודי חייב וצריך להתייחס אליהם אחרת, הרי בראש וראשונה, עליו לפשפש במעשיו, לתקן את דרכיו, ובעיקר, לא לטשטש, ולהכיר את המציאות, ולא לסטות מדרך האמת.
