הם יודעים כי מתאמצים למצוא את הדרך לרשימה מאוחדת ובו זמנית מכינים רשימה אחרת להונות את ציבור החסידים
לו היינו עוסקים בכאלו שאין להם קשר להרב שך, ויש להם את האינטרסים שלהם. יכולנו להבין, כי הייצר הפוליטי דוחף אותם, וזה המנחה דרכם. אך, כאשר עוסקים אנו באנשיו קרוביו של הרב שך, כאלו שהרב שך הוא ראש וראשון אצלם, ואלו יכינו רשימה אחרת, בו זמנית שהרב שך מצהיר כי הוא רוצה רשימה מאוחדת, מוכיח על אחד מן השניים, או שהדבר נעשה עמו וזו המטרה. או שהם בעמצם כלל אינם מאמינים להרב שך, ועושים אחרת ממה שהוא אומר.
מי שמתבונן במה שאירע בשבועיים האחרונים, כיצד התנהלו הדברים, ומי היו האישים שהכינו את הרשימה האחרת, יגיע למסקנה אחת, כי יש לנו עסק עם שפלים ונבזים, כאלו שהתחנכו לשפלות נוראה, עד כדי כך, שאינם יודעים עוד להבחין בין הטוב והרע, ולמרות אשר צריכים היו להבין כי בסופו של דבר הכל יתגלה, וכי יחשפו מזימתם, הם אבדו צלם אנוש, ולא איכפת להם לבזות את הרב שך ואת עצמם, ולגלות את צבעיהם הנכונים.
הדבר חייב להחריד כל יהודי חרדי. כי בל נשכח, עוסקים אנו כאן עם ה“עילית” מי שציבור גדול רואה בו מחנך ומנהיג ולומדים ממעשיו, וכאשר זה יכול לקרות בביתו, פירושו של דבר, כי זה יקרה בעתיד בכל בית המתחנך, לאורו, ולכן חובה על כל אחד מעמנו לגנות, ולצאת חוצץ נגד מעשים שפלים שכאלו, למרות שהרב שך עומד בראשם.
זה כמה שבועות שיושבים ומחפשים דרך להקמת רשימה משותפת של חסידים וליטאים גם יחד. בשעת כתיבת שורות אלו, מדובר למעשה בניסיון נוסף ויתכן אחרון, לאחר שהחסידים מצידם החליטו לתת לענין אפשרות נוספת, למרות שנחרדו מן המזימה שהתגלתה, מה תכננו בביתו של הרב שך, כיצד להונות את ציבור החסידים.
רשמית, טוען הרב שך, כי הוא רוצה רשימה מאוחדת, ולכן הוא שלח לשולחן הדיונים את שלמה לורנץ ולא את אברהם רביץ או משה גפני שאינם רוצים בכך. כל ילד היה מבין, כי אם בו זמנית מכינים רשימה אחרת, פירושם של דברים, כי רשימה מאוחדת לא תהיה. אגודת ישראל צריכה להיות האחרונה להסכים ללכת יחד עם אנשי הרב שך, אם אלו מכינים לעצמם רשימה נוספת, ויצביעו בבחירות למענה.
כאשר ליטאי יעשה את החשבון הפשוט, של קול שלם נטו לליטאים, או קול שמחציתו או רק חלקו לליטאים, הוא יעדיף את הקול נטו לליטאים, ויצביע לכל רשימה שכזו. ולכן טפשי יהיה מצידה של אגודת ישראל, אם היתה מסכימה לכך.
אבל, הליטאים כאשר זממו תכניתם זו, לא אמרו דבר לחסידים, ועד כדי כך, שבו זמנית שנסגרו כאילו לשלשה ימי דיונים בכדי להכין רשימה משותפת, ישבו בביתו של הרב שך נאמן ביתו יחזקאל אסחייק, והכין יחד עם גורמים ליטאים-ספרדים אחרים רשימה אחרת. הם רצו לשמור עליה בסוד, וקיוו כי זו תהיה מוכנה לקראת הגשת הרשימות, כאשר יסוכם כבר על רשימה מאוחדת בין האשכנזים, יגישו אף הם כאילו רשימה “ספרדית” ועם תירוץ זה ינסו להכין רשימה נוספת שתזכה לקולות הליטאים, מאחר ומדובר ברשימה שבראשה אנשיו של הרב שך.
למזלם של ציבור החסידים, גילו את המזימה דוקא אנשי ש”ס, שאינם רוצים ברשימה שכזו, והם אלו שהעבירו את המידע לאגודת ישראל. לולא זאת, יתכן והיו מצליחים לשמור בסוד על מזימה זו, ונתאר לעצמנו כי היו מגיעים להסכם עם הליטאים, וברגע האחרון היו נכנסים לחדר וועדת הבחירות גם יחזקאל אסחייק ויצחק פרץ והיו מגישים רשימה נוספת, ואז אפשר היה לצעוק “חי וקיים” אי אפשר עוד לעשות דבר, וכפי שעשה הרב שך בעבר, כאשר הונה את אגודת ישראל, החדיר את אנשיו לרשימה ולאחר מכן הורה להצביע ש”ס, כך היה עושה גם הפעם, ומורה להצביע עבור הרשימה שאנשיו הם חבריה.
גם אם הרב שך לא היה מכריז על כך בקולי קולות, מפני שהיה מתחייב לאגודת ישראל שלא לעשות זאת, היו רבים מאנשיו מבינים כי עליהם להצביע עבור נאמניו של הרב שך, ומה לנו יותר מיחזקאל אסחייק שהוא בידיו של הרב שך כחומר ביד היוצר, ואם הוא אינו מונע זאת ממנו, פירושו של דבר כי אין לו התנגדות לכך, ויתכן כי אף יש לו עניין בכך.
מה שמחריד בענין, איך זה שהרב שך שידע על ההתארגנות שתק. איך זה לא הבין, כי הוא גורם במעשה זה הונאה של ממש. פה יושבים עם החסידים, ומבטיחים הרים וגבעות, וכי קולות הליטאים כולם יצביעו למען רשימה כזו, וכאן בביתו ברח’ ראב”ד בבני ברק, מכינים רשימה אחרת, שאיך שלא יהיה, תגרוף קולות רבים, ומבחינה זו, קולות נטו של ליטאים.
אדם ישר, לא היה מרשה לעצמו בשום אופן מעשה שכזה, כאשר הוא יושב ומכין רשימה אחרת, ובמיוחד כאשר הוא מבקש להוכיח כי הוא ישר, וכי לא יעשה את מה שעשה. אדם ישר אינו צריך הוכחות, הוא צריך להתנהג ישר, ומי שמסוגל בו זמנית כאשר הוא יושב ומבטיח הבטחות של אחדות להכין רשימה אחרת, מוכיח כי הוא שפל ונבזה, גס רוח, שאסור להסתובב במחיצתו.
מה שמחריד בכל הענין, שאין מדובר בסתם ליטאים כאלו שהרב שך יכול לנער מעצמו ולטעון כי הוא אינו אחראי להם, וכי עשו מה עשו בלי ידיעתו וללא אחריותו, פה מדובר בנאמן ביתו, באדם הקרוב ביותר אליו, מי שנמצא איתו הרבה משעות היום, והרב שך הולך עמו לכל מקום. הוא זה אשר הכין את הרשימה, והוא הרוח החיה בארגון רשימה אחרת, בו זמנית שמי כמוהו מודע לכל המתהלך בין החסידים לליטאים.
מה שמחריד הרבה יותר, כי דוקא אותו יחזקאל אסחייק, היה גם האיש שנשא ונתן בענין הרשימה המאוחדת מטעם הליטאים, הוא זה שניסה להסדיר כמה וכמה ענינים, וידע היטב את הפרטים, ודוקא הוא זה אשר בו זמנית הכין בסודי סודות רשימה אחרת.
עד כמה ששפלות זו מגיעה, נמצא גם על פי ההתנהגות שלו. לא חשב כי מה שהוא עושה אינו צריך לפגוע, מדוע הוא תכנן זאת בשקט, מדוע לא יצא שבוע קודם לכן בקול רעש גדול כי הוא מכין רשימה אחרת. רק מפני שהוא ידע כי זו תחסל כליל כל אפשרות של רשימה מאוחדת בין הרב שך לחסידים, הוא שתק, ורצה לשמור על כך בסוד. זו לכשעצמה מוכיחה, כי מדובר במזימה נוראה, כאשר רצונם לדחוף לכנסת נציגים ליטאים ככל האפשר. מצד אחד יגרפו קולות חסידים למען מועמד ליטאי, ומאידך תרוץ רשימה בחסות ספרדית, אך למעשה ליטאית, וכך יגבירו את נציגותם בכנסת, על חשבון קולות החסידים.
אך, לא היינו עוסקים ביחזקאל אסחייק בלבד, היינו אומרים מדובר בסך הכל בנהג, ובמי שליותר מתואר זה לא ראוי. אבל כאשר אנו עוסקים בהרב שך, איך זה שהוא הרשה לעצמו מעשה שכזה, איך זה ששבוע קודם לכן לא הבין כי עליו לקרוא ליחזקאל אסחייק ולכל אלו הזוממים רשימה אחת, ולהזהיר אותם מפני מעשה אשר לא ייעשה, ולהעמידם על חומרת הדברים. הגיעו הדברים לידי כך, שהרב שך בעצמו כלל אינו מבין כי מדובר בהונאה, ויתכן אף, כי לדעתו הונאת החסידים זו מצוה.
אין זו ההונאה הראשונה של הרב שך, וממילא אין מתרגשים עוד מכך. הגיעו הדברים לידי כך, שהחסידים למדו לדעת, כי הרב שך אינו “גדול” במובן שלמדנו מה זה “גדול”. הרב שך הוא פוליטיקאי ממולח, כזה היכול לשקר ולרמות, להונות את האחרים, וכלל לא להבחין, כי הוא גורם להרס הציבור החרדי, הוא מחנך דור לשפלות נוראה, דור הלומד ממעשיו הרעים, ובעתיד יילך בדרכיו אלו.
התנהגותו זו של הרב שך חייבת להחריד כל מחנך, כל מי שנושא עיניו לעתיד הציבור החרדי. הרב שך הוריד את רמת ה“גדלות” מרום המעלה לתחתית איומה. פעם “גדול” היה “גדול”. את זאת ראו בהתנהגותם, בדיבוריהם, ובמעשיהם. היום, קורה משהו הפוך לגמרי, “גדול” נמדד, על ידי שפלות ונבזות, מי שיודע לעשות מעשים שפלים יותר, להונות ולרמות, הוא ה“גדול”.
דבר נוסף וחשוב עלינו ללמוד ממה שאירע בשבוע שעבר. הרב שך חזר בו, והורה שלא להכין את הרשימה המתחרה, כאשר הבין כי זו תשים קץ לכל אפשרות של רשימה מאוחדת. אך קודם לכן, כאשר עוד האמין כי יוכלו להריץ גם רשימה כזו, כלל לא הבין כי עליו למנוע זאת. רק כאשר הרב שך חש כי הוא יהיה המפסיד במשחק שכזה, אז הוא התקפל והורה להפסיק בהכנות לרשימה שכינויו היה צריך להיות “מפלגת ההונאה הגדולה”.
זו מוכיחה לאיזו שפלות ותחתית הגיע הרב שך, שלמרות “גדלותו” כלל אינו מבין כי אסור להונות, וכאשר יושבים עם ציבור החסידים, עליו לדבר אמת. ואם הוא לא הבין עד כה מדוע ישנם מבין החסידים שאינם רוצים להאמין לדברתו, ורוצים ערבויות כי יקיים את אשר הוא מבטיח, מה לנו יותר ממעשה זה, המוכיח כי החסידים צריכים ערבויות כפולות ומכופלות, כי אין כל ספק, שכל פתח אפשרי שישאר להרב שך, הוא ינצל זאת למחרת הבחירות ויזיק לחסידים.
שפלותו של הרב שך מגיעה לכדי כך, שבעבר מעשים שכאלו עשו פוליטיקאים, ותמיד יכלו לטעון, כי “פוליטיקאים” הם שפלים, העושים מעשים שכאלו, ואין ללמוד ממעשיהם. אך, הרב שך העביר זאת ל“גדולים”, מעתה דוקא ה“פוליטיקאים” הם דוברי האמת, הרב שך גרם להיפוך היוצרות, ועד כדי כך, שהפוליטיקאים הם אלו הבאים לבקש מהרב שך שיתנהג ביושר ובאמת, ולא כפוליטיקאי שקרן ורמאי, כזה המבזה את היהדות החרדית כולה.
בענין זה יש לכל אחד ענין, ונושא באחריות. בל נשכח, כי לומדים מ“גדולים”. ובעתיד יהיו אשר יעשו “לומדות” מדבריו ומעשיו אלו, להתיר לעצמם הונאה. הרב שך הוא זה שישא באחריות. אך, הציבור החרדי אינו רוצה בכך. אין כאן ענין של מי שישא באחריות, יש כאן ענין של נזק, שאותו חייבים לתקן ומיד. ולכן, חייבים להוקיע מעשיו אלו, להעמיד את הדברים על מקומם הטבעי, שיידע הציבור כי מעשים שכאלו, הם מעשי פוליטיקאים, ולא מעשי “גדולים”, ואם הרב שך אינו מבין זאת, אוי לנו מן העתיד בציבור היהדות החרדית.
מה שהרב שך גרם בעשר השנים האחרונות לציבור החרדי, לא גרם הפוליטיקאי הגרוע ביותר במשך של עשרות שנים. הרב שך הוריד לטמיון עבודה של מאות שנים אשר בהם עמלו גדולי ישראל, לחנך דור ליושר ולצדק. פעם ידענו כי ה“גדול” הוא סמל שיש ללמוד מכל תנועה שלו. לעומת זאת במצבנו אנו, הגענו למצב, כי אסור עוד ללמוד מ“גדולים” מסוגו של הרב שך, מעשיו בשנים אלו מחרידים ומזעזעים כל מי שנושא עמו נפש יהודית.
לו היינו עוסקים בכאלו שאין להם קשר להרב שך, ויש להם את האינטרסים שלהם. יכולנו להבין, כי הייצר הפוליטי דוחף אותם, וזה המנחה דרכם. אך, כאשר עוסקים אנו באנשיו קרוביו של הרב שך, כאלו שהרב שך הוא ראש וראשון אצלם, ואלו יכינו רשימה אחרת, בו זמנית שהרב שך מצהיר כי הוא רוצה רשימה מאוחדת, מוכיח על אחד מן השניים, או שהדבר נעשה עמו וזו המטרה. או שהם בעמצם כלל אינם מאמינים להרב שך, ועושים אחרת ממה שהוא אומר.
מי שמתבונן במה שאירע בשבועיים האחרונים, כיצד התנהלו הדברים, ומי היו האישים שהכינו את הרשימה האחרת, יגיע למסקנה אחת, כי יש לנו עסק עם שפלים ונבזים, כאלו שהתחנכו לשפלות נוראה, עד כדי כך, שאינם יודעים עוד להבחין בין הטוב והרע, ולמרות אשר צריכים היו להבין כי בסופו של דבר הכל יתגלה, וכי יחשפו מזימתם, הם אבדו צלם אנוש, ולא איכפת להם לבזות את הרב שך ואת עצמם, ולגלות את צבעיהם הנכונים.
הדבר חייב להחריד כל יהודי חרדי. כי בל נשכח, עוסקים אנו כאן עם ה“עילית” מי שציבור גדול רואה בו מחנך ומנהיג ולומדים ממעשיו, וכאשר זה יכול לקרות בביתו, פירושו של דבר, כי זה יקרה בעתיד בכל בית המתחנך, לאורו, ולכן חובה על כל אחד מעמנו לגנות, ולצאת חוצץ נגד מעשים שפלים שכאלו, למרות שהרב שך עומד בראשם.
זה כמה שבועות שיושבים ומחפשים דרך להקמת רשימה משותפת של חסידים וליטאים גם יחד. בשעת כתיבת שורות אלו, מדובר למעשה בניסיון נוסף ויתכן אחרון, לאחר שהחסידים מצידם החליטו לתת לענין אפשרות נוספת, למרות שנחרדו מן המזימה שהתגלתה, מה תכננו בביתו של הרב שך, כיצד להונות את ציבור החסידים.
רשמית, טוען הרב שך, כי הוא רוצה רשימה מאוחדת, ולכן הוא שלח לשולחן הדיונים את שלמה לורנץ ולא את אברהם רביץ או משה גפני שאינם רוצים בכך. כל ילד היה מבין, כי אם בו זמנית מכינים רשימה אחרת, פירושם של דברים, כי רשימה מאוחדת לא תהיה. אגודת ישראל צריכה להיות האחרונה להסכים ללכת יחד עם אנשי הרב שך, אם אלו מכינים לעצמם רשימה נוספת, ויצביעו בבחירות למענה.
כאשר ליטאי יעשה את החשבון הפשוט, של קול שלם נטו לליטאים, או קול שמחציתו או רק חלקו לליטאים, הוא יעדיף את הקול נטו לליטאים, ויצביע לכל רשימה שכזו. ולכן טפשי יהיה מצידה של אגודת ישראל, אם היתה מסכימה לכך.
אבל, הליטאים כאשר זממו תכניתם זו, לא אמרו דבר לחסידים, ועד כדי כך, שבו זמנית שנסגרו כאילו לשלשה ימי דיונים בכדי להכין רשימה משותפת, ישבו בביתו של הרב שך נאמן ביתו יחזקאל אסחייק, והכין יחד עם גורמים ליטאים-ספרדים אחרים רשימה אחרת. הם רצו לשמור עליה בסוד, וקיוו כי זו תהיה מוכנה לקראת הגשת הרשימות, כאשר יסוכם כבר על רשימה מאוחדת בין האשכנזים, יגישו אף הם כאילו רשימה “ספרדית” ועם תירוץ זה ינסו להכין רשימה נוספת שתזכה לקולות הליטאים, מאחר ומדובר ברשימה שבראשה אנשיו של הרב שך.
למזלם של ציבור החסידים, גילו את המזימה דוקא אנשי ש”ס, שאינם רוצים ברשימה שכזו, והם אלו שהעבירו את המידע לאגודת ישראל. לולא זאת, יתכן והיו מצליחים לשמור בסוד על מזימה זו, ונתאר לעצמנו כי היו מגיעים להסכם עם הליטאים, וברגע האחרון היו נכנסים לחדר וועדת הבחירות גם יחזקאל אסחייק ויצחק פרץ והיו מגישים רשימה נוספת, ואז אפשר היה לצעוק “חי וקיים” אי אפשר עוד לעשות דבר, וכפי שעשה הרב שך בעבר, כאשר הונה את אגודת ישראל, החדיר את אנשיו לרשימה ולאחר מכן הורה להצביע ש”ס, כך היה עושה גם הפעם, ומורה להצביע עבור הרשימה שאנשיו הם חבריה.
גם אם הרב שך לא היה מכריז על כך בקולי קולות, מפני שהיה מתחייב לאגודת ישראל שלא לעשות זאת, היו רבים מאנשיו מבינים כי עליהם להצביע עבור נאמניו של הרב שך, ומה לנו יותר מיחזקאל אסחייק שהוא בידיו של הרב שך כחומר ביד היוצר, ואם הוא אינו מונע זאת ממנו, פירושו של דבר כי אין לו התנגדות לכך, ויתכן כי אף יש לו עניין בכך.
מה שמחריד בענין, איך זה שהרב שך שידע על ההתארגנות שתק. איך זה לא הבין, כי הוא גורם במעשה זה הונאה של ממש. פה יושבים עם החסידים, ומבטיחים הרים וגבעות, וכי קולות הליטאים כולם יצביעו למען רשימה כזו, וכאן בביתו ברח’ ראב”ד בבני ברק, מכינים רשימה אחרת, שאיך שלא יהיה, תגרוף קולות רבים, ומבחינה זו, קולות נטו של ליטאים.
אדם ישר, לא היה מרשה לעצמו בשום אופן מעשה שכזה, כאשר הוא יושב ומכין רשימה אחרת, ובמיוחד כאשר הוא מבקש להוכיח כי הוא ישר, וכי לא יעשה את מה שעשה. אדם ישר אינו צריך הוכחות, הוא צריך להתנהג ישר, ומי שמסוגל בו זמנית כאשר הוא יושב ומבטיח הבטחות של אחדות להכין רשימה אחרת, מוכיח כי הוא שפל ונבזה, גס רוח, שאסור להסתובב במחיצתו.
מה שמחריד בכל הענין, שאין מדובר בסתם ליטאים כאלו שהרב שך יכול לנער מעצמו ולטעון כי הוא אינו אחראי להם, וכי עשו מה עשו בלי ידיעתו וללא אחריותו, פה מדובר בנאמן ביתו, באדם הקרוב ביותר אליו, מי שנמצא איתו הרבה משעות היום, והרב שך הולך עמו לכל מקום. הוא זה אשר הכין את הרשימה, והוא הרוח החיה בארגון רשימה אחרת, בו זמנית שמי כמוהו מודע לכל המתהלך בין החסידים לליטאים.
מה שמחריד הרבה יותר, כי דוקא אותו יחזקאל אסחייק, היה גם האיש שנשא ונתן בענין הרשימה המאוחדת מטעם הליטאים, הוא זה שניסה להסדיר כמה וכמה ענינים, וידע היטב את הפרטים, ודוקא הוא זה אשר בו זמנית הכין בסודי סודות רשימה אחרת.
עד כמה ששפלות זו מגיעה, נמצא גם על פי ההתנהגות שלו. לא חשב כי מה שהוא עושה אינו צריך לפגוע, מדוע הוא תכנן זאת בשקט, מדוע לא יצא שבוע קודם לכן בקול רעש גדול כי הוא מכין רשימה אחרת. רק מפני שהוא ידע כי זו תחסל כליל כל אפשרות של רשימה מאוחדת בין הרב שך לחסידים, הוא שתק, ורצה לשמור על כך בסוד. זו לכשעצמה מוכיחה, כי מדובר במזימה נוראה, כאשר רצונם לדחוף לכנסת נציגים ליטאים ככל האפשר. מצד אחד יגרפו קולות חסידים למען מועמד ליטאי, ומאידך תרוץ רשימה בחסות ספרדית, אך למעשה ליטאית, וכך יגבירו את נציגותם בכנסת, על חשבון קולות החסידים.
אך, לא היינו עוסקים ביחזקאל אסחייק בלבד, היינו אומרים מדובר בסך הכל בנהג, ובמי שליותר מתואר זה לא ראוי. אבל כאשר אנו עוסקים בהרב שך, איך זה שהוא הרשה לעצמו מעשה שכזה, איך זה ששבוע קודם לכן לא הבין כי עליו לקרוא ליחזקאל אסחייק ולכל אלו הזוממים רשימה אחת, ולהזהיר אותם מפני מעשה אשר לא ייעשה, ולהעמידם על חומרת הדברים. הגיעו הדברים לידי כך, שהרב שך בעצמו כלל אינו מבין כי מדובר בהונאה, ויתכן אף, כי לדעתו הונאת החסידים זו מצוה.
אין זו ההונאה הראשונה של הרב שך, וממילא אין מתרגשים עוד מכך. הגיעו הדברים לידי כך, שהחסידים למדו לדעת, כי הרב שך אינו “גדול” במובן שלמדנו מה זה “גדול”. הרב שך הוא פוליטיקאי ממולח, כזה היכול לשקר ולרמות, להונות את האחרים, וכלל לא להבחין, כי הוא גורם להרס הציבור החרדי, הוא מחנך דור לשפלות נוראה, דור הלומד ממעשיו הרעים, ובעתיד יילך בדרכיו אלו.
התנהגותו זו של הרב שך חייבת להחריד כל מחנך, כל מי שנושא עיניו לעתיד הציבור החרדי. הרב שך הוריד את רמת ה“גדלות” מרום המעלה לתחתית איומה. פעם “גדול” היה “גדול”. את זאת ראו בהתנהגותם, בדיבוריהם, ובמעשיהם. היום, קורה משהו הפוך לגמרי, “גדול” נמדד, על ידי שפלות ונבזות, מי שיודע לעשות מעשים שפלים יותר, להונות ולרמות, הוא ה“גדול”.
דבר נוסף וחשוב עלינו ללמוד ממה שאירע בשבוע שעבר. הרב שך חזר בו, והורה שלא להכין את הרשימה המתחרה, כאשר הבין כי זו תשים קץ לכל אפשרות של רשימה מאוחדת. אך קודם לכן, כאשר עוד האמין כי יוכלו להריץ גם רשימה כזו, כלל לא הבין כי עליו למנוע זאת. רק כאשר הרב שך חש כי הוא יהיה המפסיד במשחק שכזה, אז הוא התקפל והורה להפסיק בהכנות לרשימה שכינויו היה צריך להיות “מפלגת ההונאה הגדולה”.
זו מוכיחה לאיזו שפלות ותחתית הגיע הרב שך, שלמרות “גדלותו” כלל אינו מבין כי אסור להונות, וכאשר יושבים עם ציבור החסידים, עליו לדבר אמת. ואם הוא לא הבין עד כה מדוע ישנם מבין החסידים שאינם רוצים להאמין לדברתו, ורוצים ערבויות כי יקיים את אשר הוא מבטיח, מה לנו יותר ממעשה זה, המוכיח כי החסידים צריכים ערבויות כפולות ומכופלות, כי אין כל ספק, שכל פתח אפשרי שישאר להרב שך, הוא ינצל זאת למחרת הבחירות ויזיק לחסידים.
שפלותו של הרב שך מגיעה לכדי כך, שבעבר מעשים שכאלו עשו פוליטיקאים, ותמיד יכלו לטעון, כי “פוליטיקאים” הם שפלים, העושים מעשים שכאלו, ואין ללמוד ממעשיהם. אך, הרב שך העביר זאת ל“גדולים”, מעתה דוקא ה“פוליטיקאים” הם דוברי האמת, הרב שך גרם להיפוך היוצרות, ועד כדי כך, שהפוליטיקאים הם אלו הבאים לבקש מהרב שך שיתנהג ביושר ובאמת, ולא כפוליטיקאי שקרן ורמאי, כזה המבזה את היהדות החרדית כולה.
בענין זה יש לכל אחד ענין, ונושא באחריות. בל נשכח, כי לומדים מ“גדולים”. ובעתיד יהיו אשר יעשו “לומדות” מדבריו ומעשיו אלו, להתיר לעצמם הונאה. הרב שך הוא זה שישא באחריות. אך, הציבור החרדי אינו רוצה בכך. אין כאן ענין של מי שישא באחריות, יש כאן ענין של נזק, שאותו חייבים לתקן ומיד. ולכן, חייבים להוקיע מעשיו אלו, להעמיד את הדברים על מקומם הטבעי, שיידע הציבור כי מעשים שכאלו, הם מעשי פוליטיקאים, ולא מעשי “גדולים”, ואם הרב שך אינו מבין זאת, אוי לנו מן העתיד בציבור היהדות החרדית.
מה שהרב שך גרם בעשר השנים האחרונות לציבור החרדי, לא גרם הפוליטיקאי הגרוע ביותר במשך של עשרות שנים. הרב שך הוריד לטמיון עבודה של מאות שנים אשר בהם עמלו גדולי ישראל, לחנך דור ליושר ולצדק. פעם ידענו כי ה“גדול” הוא סמל שיש ללמוד מכל תנועה שלו. לעומת זאת במצבנו אנו, הגענו למצב, כי אסור עוד ללמוד מ“גדולים” מסוגו של הרב שך, מעשיו בשנים אלו מחרידים ומזעזעים כל מי שנושא עמו נפש יהודית.
