הרב שך מנסה בכח להכחיש כי הוא אוייב את חסידות בו בזמן שברוב שנות חייו הכריז מערכה נגד כל חוגי החסידים
למדנו כלל, מילתא דעבידי לגלויי, איניש לא משקרי. כל מי שהוא בגדר של אדם, לא ישקר כאשר ניתן להוכיח, ויודע בוודאות כי הענין יתגלה. אך, מי שבכל זאת משקר, כזה שאינו לוקח בחשבון את הצד הזה של המטבע, סימן שהוא אפילו לא בגדר של אינשי.
ולכן, כאשר אנו עוסקים בהרב שך, וגישתו לחסידים, המסקנה המתבקשת מדבריו, כי הוא איבד צלם אנוש, וכי אינו יותר בגדר זה. הוא משקר בפנים, למרות שהדברים ברורים גלויים וידועים.
בשבוע שעבר, השתולל הרב שך, הוא זעם על הרשימה שכתב הרב מנחם פרוש, אשר בו הוא מציין, כי הבעיה עם הרב שך, כי הוא לוחם בחסידים. הרב שך זעק כי אין זה נכון, וכי הוא מתכוון רק לחב”ד. אך, בדיחה זו שמעו כבר גם בעבר, ולמרות שהוא רוצה ליצור תדמית זו, הוא במעשיו גורם שהאמת תצא לאור, יידעו ויבחינו כי הוא לוחם בחסידות בכלל, גם בנושאים שאין להם כל קשר לחב”ד, ואף רחוקים מהם.
בואו ונתעלם לרגע מחב”ד כליל, ונבחן את מעשיו של הרב שך. איך מתפרשים מעשיו אם לא מלחמה בחסידות. אם נלך לאחור, נזכיר לו שוב, את מה שעשה לחסידות סטריקוב, למי שהאדמו”ר שם הוא מידידיו האישיים, מי שלא רצה להצטרף למועצת גדולי התורה של החסידים, אך ורק מפני שרצה לשמור על קשר, ולחיות עמו בשלום. ודוקא לאדמו”ר הנושא עמו “זכות” זו, הוא לא היה מוכן למחול לו על ה“עוון” שהוא בונה “ישיבה חסידית” ובבני ברק, ויצא למלחמת חרמה באדמו”ר מסטריקוב. הדברים גלויים וידועים. הוא הכריח את הרב זילברשטיין לתבוע מחדש שטח שבמשך 12 שנה הוא לא בנה שם, אין לו את הכסף, ואף עתה אין לו ענין בבניה, וכל זאת, אך ורק בכדי למנוע מחסידים ישיבה נוספת בעיר.
והנה, בכדי לראות עד היכן מגיעה שנאתו העזה של הרב שך לחסידים, נראה במה שקורה בימים אלה, העיריה קבעה, כי אם תוך 4 חודשים לא יבנו הליטאים בשטח זה, יעבירו את השטח לחסידי סטריקוב. ומאז, עברו יותר מארבעה חודשים, וכלל אין מתכוונים לבנות שם. השטח נשאר ריק, ואין לליטאים ענין בו. הדבר האחר והיחיד שהרב שך אינו רוצה, זו בניית “ישיבה חסידית” נוספת בעיר.
מה צריך יותר מזה, בכדי להיווכח, עד להיכן מגיעה שנאתו העזה של הרב שך לחסידות. כאשר מדובר בחסידות שהיא אינה באגודת ישראל, ורחוקה מחב”ד כמטחוי קשת, ומדובר באדמו”ר ידיד קרוב להרב שך, ולמרות הכל, העובדה שהם “חסידים” זו גרמה לכך שיהיו מוקצים.
בואו ונזכיר להרב שך דבר נוסף. איזו מלחמה הוא קידש נגד החינוך החסידי. כל ילד יודע, כי לחב”ד בירושלים מוסדות משלה, ואין לה כל ענין במוסדות חינוך אלה. למי שהיה ענין בבית ספר חסידי, היו אלו חסידויות כמו סלונים, שסבלו במשך שנים מן החינוך הליטאי, היכן שהחדירו בראש הבנות, כי בחור מישיבה חסידית הוא “עם הארץ” ו“בעל הבית” והבנות לא רצו לשמוע מבחורים כאלו. אלו היו זקוקים לבית ספר משלהם, בכדי שיחנכו בנות ברוח החסידות, ולא ייאלצו להתבייש כאשר הן מתחתנות עם בחור מישיבה חסידית.
מדובר בבית ספר ענק, כזה אשר יש מספיק כיתות לכל, ואין כלל בעיה של ליטאים או חסידים, לכל צד כמה וכמה כיתות, ויכולים לקיים את עצמם. והנה, הרב שך יצא למלחמה חרמה, הוא עשה כל שביכולתו, למנוע את הקמת “בית יעקב החסידי”, ולולא המאבק העיקש שניהלו החסידים, שהחליטו ללכת באש ובמים בענין, למרות הצרות שעשה להם שר הפנים אריה דרעי על פי הוראת הרב שך, הם הקימו את בית יעקב החסידי והצליחו הצלחה רבה. אין זה פלא, שיש היום בבית ספר זה, יותר בנות מאשר בבית הספר הליטאי.
אולי יסביר הרב שך, מדוע הוא התנגד להקמת בית ספר החסידי. הדבר קרה לא רק בירושלים, גם בבני ברק ובמקומות אחרים. מדוע הרב שך הקדיש כל כך הרבה מאמצים למנוע את קיומן?
עוד על הרב שך להסביר, איזה קשר יש לענין עם חב”ד, מדובר במוסדות שחב”ד מחוצה להן, יש להם מוסדות משלהם, והמאבק של הרב שך, הוא אך ורק עם חסידויות שעימן הוא מנהל עתה מו”מ לרשימה מאוחדת.
לכן, כאשר הרב שך זועק וזועם כי אומרים לא נכון כאשר טוענים כי הוא לוחם בחסידות, הוא פשוט מאמין כי הציבור מטומטם ולא קולט. זו הבעיה של הרב שך, הוא לוחם נגד החסידים, ורוצה שיאמינו כי הוא אינו נגד החסידות.
נזכיר לו גם את מה שהוא עשה לאדמו”ר מבעלז, וגם זאת אך ורק מפני שמדובר באדמו”ר. יסכימו הליטאים כולם, כי האדמו”ר מבעלז אינו חשוד כי הוא איש חב”ד או קרוב לחב”ד. וכאשר הציע האדמו”ר מגור – ולא האדמו”ר מחב”ד – לצרפו למועצת גדולי התורה, מי יצא למלחמת חרמה שלא לצרפו, מה שעשה הרב שך בכדי למנוע את חברותו שם? איך יסביר זאת הרב שך, ומה הקשר של מעשים שכאלה עם חב”ד?
יש גבול לשקר של הרב שך כי כוונתו רק לחב”ד. האמת היא, כי חב”ד מהווה עבורו התירוץ עם מה להילחם בחסידות בכלל ולטעון כי הוא אינו מתכוון נגד החסידות. לו היתה חב”ד באגודת ישראל ומהווה חלק מן הארגון המפלגתי, היה הרב שך נאלץ לחפש קרבן אחר. הרב שך מנצל את חב”ד, כי זו נוחה לו לצרכים פוליטיים, זו נשמעת טוב גם בחוגים אחרים, אך לא יותר מזה. הרב שך הוא אוייב החסידות, זה שבעים שנה ויתכן כי אף יותר, הוא נאבק בחסידות ובכל הכח.
חסידי סטולין קרלין עדיין לא שכחו מה עשה הרב שך לפני עשרות שנים, כאשר היה ראש ישיבה שם, כשלא איפשר לחסידים לנסוע להשתטח על קברו של אחד מגדולי האדמורי”ם שלהם ביום היארצייט, הוא טען כי זו ביטול תורה, וכאשר נסעו הוא איים לפרוש מן הישיבה.
הרב שך היה והינו אוייב החסידות. הוא חונך על ברכי השנאה לחסידות. וטבעי שחב”ד מהווה כאן חלק גדול, בשל העובדה שהמאבק בחסידים ברוסיה היה בעיקר בחב”ד שהיא היתה החסידות הגדולה במדינה זו, והיו קרובים לליטאים ולהתנגדות מבחינה גיאוגרפית.
מי שלומד את ההיסטוריה של הרב שך באגודת ישראל, אלו מלחמות הוא ניהל עם ה“בית ישראל” מגור, כיצד רדף אותו, ולאחר מכן עם כ”ק מרן האדמו”ר מגור שליט”א, כיצד ירד לחייו, מה היו הנושאים שעליהם נאבק עמו, ואלו כוחות הקדיש הרב שך בחינוך האנטי חסידי, הוא עשה הכל נגד החסידות, הוא ביקש במישרין ובעקיפין לפגוע בחסידות כולה, ובעיקר בחינוך שלה.
אין אוייב לחסידות גדול יותר מהרב שך. מי שיתבונן היטב, כיצד מנע הרב שך הקמת רשת של בתי ספר חסידיים במשך שנים, והצליח כל עוד היה באגודת ישראל, יגיע למסקנה אחת, כי הוא אוייב החסידות. זו אין לה כל קשר עם חב”ד, זו יש לה קשר עם חסידות גור, ויזניץ ואחרים, ולמרות שישבו במפלגה אחת, ולמרות שהרב שך טוען כי אין לו דבר נגד החסידות, הוא ולא אחר, מנע הקמת רשת מוסדות שהיו חיוניים לציבור החסידי.
הגיע הזמן שאנשיו יפקחו עינים ויביטו על מה שקורה לאגודת ישראל, ובאיזה צורה ניהל הרב שך את המלחמה בחסידות. עד לפני כשמנה עשרה שנה, לא היה מושג כזה של סיעה ליטאית אנטי חסידית. היה זה הרב שך שהורה להקים סיעה ליטאית, וכאשר זו הוקמה, זרקו משם את כל החסידים, היתה זו סיעת “צעירי אגודת שראל” שראשיה היו חסידים וליטאים. ובכדי שהרב שך יוכל לבצע את זממו, שינה את השם ל“ציות והגשמה”, הרכיבו אותה מאריות פוליטיים ליטאים, וסילקו משם את החסידים, הרב משה חיים שיינפלד היה מראשי ומקימי סיעה זו, הקדיש את רוב שנותיו למען סיעה זו, מצא את עצמו בחוץ, רק מפני שהוא “חסיד”, ולא מפני שום סיבה אחרת. לפני כן, הבינו הכל, כי החסידים והליטאים חיים יחדיו, והיו סיעות משותפות. אך, הרב שך היה זה שהחליט על הקמת סיעה ליטאית, כזו אשר תנהל מערכה נגד החסידים, ואת כל העמל שעמלו מייסדי אגודת ישראל, להביא לצד שולחן אחד חסידים וליטאים יחדיו, הרס זאת הרב שך במשך תקופה קצרה ביותר. הוא החזיר את המחלוקת והפירוד, וגרם למה שמתחולל היום.
אך שוב בואו וראו, ואדרבה השיבו, איזה קשר יש למה שעשה הרב שך באגו”י נגד החסידים, עם חב”ד? האם חב”ד היתה באגודת ישראל? איך יכול הרב שך לטעון כי הוא רק נגד חב”ד ולא נגד יתר החסידים. אם כך פני הדברים, לשם מה הוא היה זקוק לפירוד הסיעתי לפני שמנה עשרה שנה, ומדוע במשך כל השנים הללו, הוא ניהל מאבק כל כך קשה באדמור”י החסידות חברי מועצת גדולי התורה, והוביל אותם למצב, שנאלצו במשך שנים שלא לכנס את ישיבות מועצת גדולי התורה, עד לפילוג שעשה לענין סוף, ואיפשר לחסידים להמשיך ולהתכנס.
הרב שך בכל שנות חייו נלחם ונאבק בחסידים. בואו וראו מה עשה ב“חינוך העצמאי” שיסדו אותה עסקנים חסידים. הרב שך עשה הכל בכדי שימנו מנכ”ל ליטאי, הוא זרק את המנכ”ל החסידי הרב יצחק מאיר ז”ל, ומינה את שרגא גרוסברד, רק בכדי להבטיח כי הוא ימנה מורים ומורות ליטאים, וכי “חלילה” לא יסתננו לשם חסידים. גם כאן נשאל את הרב שך, האם מדובר בחסידי חב”ד? או שמדובר היה בחסידים מגור וויזניץ ואחרות המשתתפים באגודת ישראל?
השקר הגדול שהרב שך מנסה להחדיר בקרב תלמידיו, ושיסלחו לי אלו, כי אומר להם כי הם תמימים, או כאלו שפשוט אינם מכירים את המציאות. צעירים שאינם מכירים את ההיסטוריה של הרב שך, מאמינים כי הוא אכן מתכוון רק לחב”ד. כאן טמון השקר והעוקץ הגדול. הרב שך זקוק לשקר זה, בכדי לנקות את עצמו מן האשמה הגדולה , שיש לה קבלות, כי בכל שנות חייו, הוא תכנן מאבק בחסידים, הוא רצה לראות בחיסולם.
ב”ה הוא לא הצליח, וגם לא יצליח בעתיד. אבל לשקר, לרמות את תלמידיו, ולרצות כי יאמינו לשקר הגדול שלו, את זה אסור להרשות בשום אופן, נגד נוסח וסגנון שכזה, חייבים להיאבק ובכל הכח, על הציבור לדעת את האמת כמות שהיא, ובבקשה לא לטייח עובדות.
דרכו של הרב שך לצעוק. הוא סבור ככל הנראה שכך יבהלו, ויקבלו את השקר. אך בכך שצועקים עדיין אין הופכים את הדברים לאמיתיים. הרב שך היה והינו אוייב החסידות, הוא רצה ורוצה לראות בחורבנה, ואין זה משנה חב”ד או כל חסידות אחרת, אך הוא יכול לשכוח מרצונו זה, את המכשול ששמו אליעזר שך, הצליחו ב”ה החסידים כולם לעבור ובהצלחה.
למדנו כלל, מילתא דעבידי לגלויי, איניש לא משקרי. כל מי שהוא בגדר של אדם, לא ישקר כאשר ניתן להוכיח, ויודע בוודאות כי הענין יתגלה. אך, מי שבכל זאת משקר, כזה שאינו לוקח בחשבון את הצד הזה של המטבע, סימן שהוא אפילו לא בגדר של אינשי.
ולכן, כאשר אנו עוסקים בהרב שך, וגישתו לחסידים, המסקנה המתבקשת מדבריו, כי הוא איבד צלם אנוש, וכי אינו יותר בגדר זה. הוא משקר בפנים, למרות שהדברים ברורים גלויים וידועים.
בשבוע שעבר, השתולל הרב שך, הוא זעם על הרשימה שכתב הרב מנחם פרוש, אשר בו הוא מציין, כי הבעיה עם הרב שך, כי הוא לוחם בחסידים. הרב שך זעק כי אין זה נכון, וכי הוא מתכוון רק לחב”ד. אך, בדיחה זו שמעו כבר גם בעבר, ולמרות שהוא רוצה ליצור תדמית זו, הוא במעשיו גורם שהאמת תצא לאור, יידעו ויבחינו כי הוא לוחם בחסידות בכלל, גם בנושאים שאין להם כל קשר לחב”ד, ואף רחוקים מהם.
בואו ונתעלם לרגע מחב”ד כליל, ונבחן את מעשיו של הרב שך. איך מתפרשים מעשיו אם לא מלחמה בחסידות. אם נלך לאחור, נזכיר לו שוב, את מה שעשה לחסידות סטריקוב, למי שהאדמו”ר שם הוא מידידיו האישיים, מי שלא רצה להצטרף למועצת גדולי התורה של החסידים, אך ורק מפני שרצה לשמור על קשר, ולחיות עמו בשלום. ודוקא לאדמו”ר הנושא עמו “זכות” זו, הוא לא היה מוכן למחול לו על ה“עוון” שהוא בונה “ישיבה חסידית” ובבני ברק, ויצא למלחמת חרמה באדמו”ר מסטריקוב. הדברים גלויים וידועים. הוא הכריח את הרב זילברשטיין לתבוע מחדש שטח שבמשך 12 שנה הוא לא בנה שם, אין לו את הכסף, ואף עתה אין לו ענין בבניה, וכל זאת, אך ורק בכדי למנוע מחסידים ישיבה נוספת בעיר.
והנה, בכדי לראות עד היכן מגיעה שנאתו העזה של הרב שך לחסידים, נראה במה שקורה בימים אלה, העיריה קבעה, כי אם תוך 4 חודשים לא יבנו הליטאים בשטח זה, יעבירו את השטח לחסידי סטריקוב. ומאז, עברו יותר מארבעה חודשים, וכלל אין מתכוונים לבנות שם. השטח נשאר ריק, ואין לליטאים ענין בו. הדבר האחר והיחיד שהרב שך אינו רוצה, זו בניית “ישיבה חסידית” נוספת בעיר.
מה צריך יותר מזה, בכדי להיווכח, עד להיכן מגיעה שנאתו העזה של הרב שך לחסידות. כאשר מדובר בחסידות שהיא אינה באגודת ישראל, ורחוקה מחב”ד כמטחוי קשת, ומדובר באדמו”ר ידיד קרוב להרב שך, ולמרות הכל, העובדה שהם “חסידים” זו גרמה לכך שיהיו מוקצים.
בואו ונזכיר להרב שך דבר נוסף. איזו מלחמה הוא קידש נגד החינוך החסידי. כל ילד יודע, כי לחב”ד בירושלים מוסדות משלה, ואין לה כל ענין במוסדות חינוך אלה. למי שהיה ענין בבית ספר חסידי, היו אלו חסידויות כמו סלונים, שסבלו במשך שנים מן החינוך הליטאי, היכן שהחדירו בראש הבנות, כי בחור מישיבה חסידית הוא “עם הארץ” ו“בעל הבית” והבנות לא רצו לשמוע מבחורים כאלו. אלו היו זקוקים לבית ספר משלהם, בכדי שיחנכו בנות ברוח החסידות, ולא ייאלצו להתבייש כאשר הן מתחתנות עם בחור מישיבה חסידית.
מדובר בבית ספר ענק, כזה אשר יש מספיק כיתות לכל, ואין כלל בעיה של ליטאים או חסידים, לכל צד כמה וכמה כיתות, ויכולים לקיים את עצמם. והנה, הרב שך יצא למלחמה חרמה, הוא עשה כל שביכולתו, למנוע את הקמת “בית יעקב החסידי”, ולולא המאבק העיקש שניהלו החסידים, שהחליטו ללכת באש ובמים בענין, למרות הצרות שעשה להם שר הפנים אריה דרעי על פי הוראת הרב שך, הם הקימו את בית יעקב החסידי והצליחו הצלחה רבה. אין זה פלא, שיש היום בבית ספר זה, יותר בנות מאשר בבית הספר הליטאי.
אולי יסביר הרב שך, מדוע הוא התנגד להקמת בית ספר החסידי. הדבר קרה לא רק בירושלים, גם בבני ברק ובמקומות אחרים. מדוע הרב שך הקדיש כל כך הרבה מאמצים למנוע את קיומן?
עוד על הרב שך להסביר, איזה קשר יש לענין עם חב”ד, מדובר במוסדות שחב”ד מחוצה להן, יש להם מוסדות משלהם, והמאבק של הרב שך, הוא אך ורק עם חסידויות שעימן הוא מנהל עתה מו”מ לרשימה מאוחדת.
לכן, כאשר הרב שך זועק וזועם כי אומרים לא נכון כאשר טוענים כי הוא לוחם בחסידות, הוא פשוט מאמין כי הציבור מטומטם ולא קולט. זו הבעיה של הרב שך, הוא לוחם נגד החסידים, ורוצה שיאמינו כי הוא אינו נגד החסידות.
נזכיר לו גם את מה שהוא עשה לאדמו”ר מבעלז, וגם זאת אך ורק מפני שמדובר באדמו”ר. יסכימו הליטאים כולם, כי האדמו”ר מבעלז אינו חשוד כי הוא איש חב”ד או קרוב לחב”ד. וכאשר הציע האדמו”ר מגור – ולא האדמו”ר מחב”ד – לצרפו למועצת גדולי התורה, מי יצא למלחמת חרמה שלא לצרפו, מה שעשה הרב שך בכדי למנוע את חברותו שם? איך יסביר זאת הרב שך, ומה הקשר של מעשים שכאלה עם חב”ד?
יש גבול לשקר של הרב שך כי כוונתו רק לחב”ד. האמת היא, כי חב”ד מהווה עבורו התירוץ עם מה להילחם בחסידות בכלל ולטעון כי הוא אינו מתכוון נגד החסידות. לו היתה חב”ד באגודת ישראל ומהווה חלק מן הארגון המפלגתי, היה הרב שך נאלץ לחפש קרבן אחר. הרב שך מנצל את חב”ד, כי זו נוחה לו לצרכים פוליטיים, זו נשמעת טוב גם בחוגים אחרים, אך לא יותר מזה. הרב שך הוא אוייב החסידות, זה שבעים שנה ויתכן כי אף יותר, הוא נאבק בחסידות ובכל הכח.
חסידי סטולין קרלין עדיין לא שכחו מה עשה הרב שך לפני עשרות שנים, כאשר היה ראש ישיבה שם, כשלא איפשר לחסידים לנסוע להשתטח על קברו של אחד מגדולי האדמורי”ם שלהם ביום היארצייט, הוא טען כי זו ביטול תורה, וכאשר נסעו הוא איים לפרוש מן הישיבה.
הרב שך היה והינו אוייב החסידות. הוא חונך על ברכי השנאה לחסידות. וטבעי שחב”ד מהווה כאן חלק גדול, בשל העובדה שהמאבק בחסידים ברוסיה היה בעיקר בחב”ד שהיא היתה החסידות הגדולה במדינה זו, והיו קרובים לליטאים ולהתנגדות מבחינה גיאוגרפית.
מי שלומד את ההיסטוריה של הרב שך באגודת ישראל, אלו מלחמות הוא ניהל עם ה“בית ישראל” מגור, כיצד רדף אותו, ולאחר מכן עם כ”ק מרן האדמו”ר מגור שליט”א, כיצד ירד לחייו, מה היו הנושאים שעליהם נאבק עמו, ואלו כוחות הקדיש הרב שך בחינוך האנטי חסידי, הוא עשה הכל נגד החסידות, הוא ביקש במישרין ובעקיפין לפגוע בחסידות כולה, ובעיקר בחינוך שלה.
אין אוייב לחסידות גדול יותר מהרב שך. מי שיתבונן היטב, כיצד מנע הרב שך הקמת רשת של בתי ספר חסידיים במשך שנים, והצליח כל עוד היה באגודת ישראל, יגיע למסקנה אחת, כי הוא אוייב החסידות. זו אין לה כל קשר עם חב”ד, זו יש לה קשר עם חסידות גור, ויזניץ ואחרים, ולמרות שישבו במפלגה אחת, ולמרות שהרב שך טוען כי אין לו דבר נגד החסידות, הוא ולא אחר, מנע הקמת רשת מוסדות שהיו חיוניים לציבור החסידי.
הגיע הזמן שאנשיו יפקחו עינים ויביטו על מה שקורה לאגודת ישראל, ובאיזה צורה ניהל הרב שך את המלחמה בחסידות. עד לפני כשמנה עשרה שנה, לא היה מושג כזה של סיעה ליטאית אנטי חסידית. היה זה הרב שך שהורה להקים סיעה ליטאית, וכאשר זו הוקמה, זרקו משם את כל החסידים, היתה זו סיעת “צעירי אגודת שראל” שראשיה היו חסידים וליטאים. ובכדי שהרב שך יוכל לבצע את זממו, שינה את השם ל“ציות והגשמה”, הרכיבו אותה מאריות פוליטיים ליטאים, וסילקו משם את החסידים, הרב משה חיים שיינפלד היה מראשי ומקימי סיעה זו, הקדיש את רוב שנותיו למען סיעה זו, מצא את עצמו בחוץ, רק מפני שהוא “חסיד”, ולא מפני שום סיבה אחרת. לפני כן, הבינו הכל, כי החסידים והליטאים חיים יחדיו, והיו סיעות משותפות. אך, הרב שך היה זה שהחליט על הקמת סיעה ליטאית, כזו אשר תנהל מערכה נגד החסידים, ואת כל העמל שעמלו מייסדי אגודת ישראל, להביא לצד שולחן אחד חסידים וליטאים יחדיו, הרס זאת הרב שך במשך תקופה קצרה ביותר. הוא החזיר את המחלוקת והפירוד, וגרם למה שמתחולל היום.
אך שוב בואו וראו, ואדרבה השיבו, איזה קשר יש למה שעשה הרב שך באגו”י נגד החסידים, עם חב”ד? האם חב”ד היתה באגודת ישראל? איך יכול הרב שך לטעון כי הוא רק נגד חב”ד ולא נגד יתר החסידים. אם כך פני הדברים, לשם מה הוא היה זקוק לפירוד הסיעתי לפני שמנה עשרה שנה, ומדוע במשך כל השנים הללו, הוא ניהל מאבק כל כך קשה באדמור”י החסידות חברי מועצת גדולי התורה, והוביל אותם למצב, שנאלצו במשך שנים שלא לכנס את ישיבות מועצת גדולי התורה, עד לפילוג שעשה לענין סוף, ואיפשר לחסידים להמשיך ולהתכנס.
הרב שך בכל שנות חייו נלחם ונאבק בחסידים. בואו וראו מה עשה ב“חינוך העצמאי” שיסדו אותה עסקנים חסידים. הרב שך עשה הכל בכדי שימנו מנכ”ל ליטאי, הוא זרק את המנכ”ל החסידי הרב יצחק מאיר ז”ל, ומינה את שרגא גרוסברד, רק בכדי להבטיח כי הוא ימנה מורים ומורות ליטאים, וכי “חלילה” לא יסתננו לשם חסידים. גם כאן נשאל את הרב שך, האם מדובר בחסידי חב”ד? או שמדובר היה בחסידים מגור וויזניץ ואחרות המשתתפים באגודת ישראל?
השקר הגדול שהרב שך מנסה להחדיר בקרב תלמידיו, ושיסלחו לי אלו, כי אומר להם כי הם תמימים, או כאלו שפשוט אינם מכירים את המציאות. צעירים שאינם מכירים את ההיסטוריה של הרב שך, מאמינים כי הוא אכן מתכוון רק לחב”ד. כאן טמון השקר והעוקץ הגדול. הרב שך זקוק לשקר זה, בכדי לנקות את עצמו מן האשמה הגדולה , שיש לה קבלות, כי בכל שנות חייו, הוא תכנן מאבק בחסידים, הוא רצה לראות בחיסולם.
ב”ה הוא לא הצליח, וגם לא יצליח בעתיד. אבל לשקר, לרמות את תלמידיו, ולרצות כי יאמינו לשקר הגדול שלו, את זה אסור להרשות בשום אופן, נגד נוסח וסגנון שכזה, חייבים להיאבק ובכל הכח, על הציבור לדעת את האמת כמות שהיא, ובבקשה לא לטייח עובדות.
דרכו של הרב שך לצעוק. הוא סבור ככל הנראה שכך יבהלו, ויקבלו את השקר. אך בכך שצועקים עדיין אין הופכים את הדברים לאמיתיים. הרב שך היה והינו אוייב החסידות, הוא רצה ורוצה לראות בחורבנה, ואין זה משנה חב”ד או כל חסידות אחרת, אך הוא יכול לשכוח מרצונו זה, את המכשול ששמו אליעזר שך, הצליחו ב”ה החסידים כולם לעבור ובהצלחה.
