כל מהותו של הרב שך שקר, עד כדי כך, שאינו חש שכל מעשיו, בעיקר הפוליטיים, הינם קשורים ובנויים על תרמית
אם היינו צריכים להעניק למישהו את התואר של “אלוף השקרנים”, כזה אשר עבר את כולם בענין זה ששמו שקר, הרב שך הוא האיש שהיה זוכה לתואר זה. לא היה עוד כמוהו מי אשר שיקר כל כך הרבה, את גדולי התורה, ראשי אגודת ישראל, וכל מי שבא עמו במגע.
האמת היא, שכאשר רוצים להתחיל ולכתוב בענין מסתבכים מיד. לא יודעים היכן להתחיל, הרב שך היה קשור בכל כך הרבה שקרים, אשר כל אחד מהם הוא נושא בפני עצמו הזועק לשמים, המוכיח מה היה מהותו של הרב שך, שאינה אמיתה של תורה, אלא פוליטיקה מלוכלכת, שנאת ישראל, והכל בכל מכל קשור בענין אחד שהוא עיקר העיקרים אצלו, מלחמה בחסידים, שלמען מטרה זו, הוא התיר לעצמו את כל השקרים שבעולם, כולל עלילות ובדותות.
אך, אתחיל הפעם מן הסוף דוקא, ממה שקורה בימים אלה. מזעזע פשוט לחשוב שכך יכול לנהוג מי שרוצה שיכירו בו כ“גדול”. זה לא יאומן כי יסופר, כי הגיעו הדברים לכדי כך, שתוך כדי דיבור, כאשר הוא רוצה לטעון כי אינו משקר, הוא משקר ומחזק את הגישה שלו הבנויה על שקר, ואשר כל מהותה שקר ורמיה.
בואו וראו לאן הגיעו הדברים. הרב שך הבטיח להגאון רבי פנחס אלתר כי לא יאפשר להרב יצחק פרץ לרוץ ברשימה משלו. ועל סמך הבטחה זו, הסכים הרב אלתר לתמוך בשלום, ולגרוף את כל הבקורת הקשה, מן האדמו”ר מויזניץ ומגורמים אגודאים אחרים שלא קבלו את ההסכם כפשוטו. והנה, לא עוברים ימים בודדים, וכבר מפר הרב שך את ההסכם. ולא רק מפר אותו, מתברר כי הוא פשוט שיקר. הוא ידע כי אין בכוחו למנוע מהרב פרץ להופיע ברשימה משלו, והבטיח להרב אלתר דבר, למרות שלא היה לו בסיס על מה לסמוך ולהתחייב.
אך יהיו בודאי כאן מליצי יושר שיטענו, כי בעת שהבטיח הוא אכן חשב כי הצליח. ורק מאוחר יותר התברר לו כי לא הצליח. אז בואו וראו עד להיכן הרחיק הרב שך לכת, והמשיך לחזק את השקר, ולהוסיף שקר על שקר, הרב פרץ הודיע כי הוא רץ ברשימה משלו. ורצה כי ר’ אברהם ורדיגר יהיה שני ברשימה. והנה, במקום שהרב שך יכריז כי אינו מכיר ברשימה זו והוא נגדה, לא רק שהוא אינו עושה למניעת קיומה, אלא שולח להרב פרץ מסר, כי הוא רוצה כי נציג חסידי בעלזא יהיה שני.
רבים נדהמו ושאלו, ממה נפשך, אם הרב שך נגד רשימתו של הרב פרץ, מדוע הוא מציע להרב פרץ מי יהיה שני ברשימתו. במקום לדבר על המקום השני, הוא היה צריך לזעוק על כך שהרב פרץ אינו שומע בקולו ובוגד ב“דעת תורה”.
אך אם יהיו אשר יחשבו שבכך נגמר הענין, בואו וראו עד להיכן השקר הגדול מגיע, ועד כמה הרב שך סותר את עצמו, עד כדי כך, שהוא מסוגל בכתב ידו לשקר.
לא ארחיב בענין שגם כאן הוא רימה את הרב אלתר, כשהבטיח כי המכתב שלו יחייב את הכל ללא יוצא מן הכלל להצביע עבור הרשימה המאוחדת, והנה הוא משאיר פתח לספרדים או כל מי שיש לו קשר ספרדי, להצביע לרשימה אחרת, שגם זה חלק מן השקר הגדול. אך הרב שך עשה כאן עוד מעשה נבזי וחמור ביותר.
וכאן אנו שואלים את הרב שך, האם הוא באמת סבור כי חסידי בעלז הינם ספרדים? על סמך מה הוא מציע כי הרב פרץ יציב נציג של בעלז למקום השני? איך זה משתלב עם מכתבו והבטחתו לאגודת ישראל?
ובואו וראו כמה התלמיד מחכים את רבו והולך בדרכו. משה גפני מצהיר הצהרה ברורה, כי הוא רוצה להיות שני ברשימתו של הרב פרץ. אולי יסביר הוא, ממתי פולני הוא ספרדי, ואיך זה מתיישב עם מכתבו של הרב שך?
עברו עלינו ימים קשים וסוערים. כאלו אשר רבים היו המומים מהשינויים של כל שעה, ולכן לא קלטו בו זמנית את כל מה שקורה. אך, בואו ונתבונן לרגע, ונשאל את הרב שך ואת הרב פרץ, מי מביניהם משקר?
אני נוטה להאמין כי הרב שך הוא השקרן. ולא מפני שהרב פרץ צדיק גדול, אלא מפני שהרב פרץ לא היה נוטל סיכון שכזה, לולא היתה לו הבטחה של הרב שך. רק מפני שהיתה לו הבטחה , הוא פרש מש”ס, והיה צמוד להרב שך. הוא שמר לו נאמנות כי בטוח היה כי הרב שך ישמור לו נאמנות.
הוכחה נוספת שהרב פרץ אמר אמת, וכי הרב שך הבטיח לו כי יהיה בכנסת הבאה, זו העובדה כי הרב פרץ דיווח על זה ברבים, אלו התפרסמו בתקשורת, והרב שך שמע על כך כמה וכמה פעמים, ומעולם לא יצא הרב שך להכחיש הבטחה זו. ההיפך, הוא עודד וחיזק את הרב פרץ, ועד כדי כך שבא בחול המועד לביתו, וידע כי זו תתפרש כי הוא בא לחזקו כי הוא יהיה המועמד שלו. לולא הבטיח הרב שך להרב פרץ כי יהיה בכנסת הבאה, הוא היה חייב למען הסרת לעז, לקום ולומר כי הרב פרץ משקר.
ובואו וראו, עד לרגע זה אין הרב שך מכחיש כי הוא הבטיח להרב פרץ את הכנסת. הוא רק אומר כי אינו יכול לתת לו זאת. אך אינו מכחיש את העיקר, שזה חשוב לנו יותר מכל, כי הרב שך הוא במהותו שקרן. הוא מבטיח ואינו מקיים.
וכאשר נתבונן בדברים, נמצא עד כמה הם חמורים דוקא במקרה של הרב שך, שהשקר כאן הוא שקר לשם שקר, לא תמיד הוא עושה זאת מפני שהוא רוצה כך. לעתים גם מבטיחים, ומאוחר יותר אין יכולים לקיים, כאן יש בידו של הרב שך לקיים. הוא היחידי הקובע מי יהיה נציג הליטאים ברשימה המאוחדת עם אגודת ישראל, ולמעשה פרט להרב פרץ הוא לא הבטיח לאיש כי יהיה המועמד, והוא יכול לקיים את הבטחתו, להציב את הרב פרץ במקום השני, וכך לא יאשימו אותו בשקר. אך, הרב שך עושה חשבונות אחרים, לא איכפת לו לשקר, זה אינו מפריע לו, הוא מעדיף שיקולים פוליטיים על פני האמת.
זו למעשה שיטתו של הרב שך בכל חייו. מי שמתבונן בדרשותיו, שרוב רובן בנויות על שקרים ועובדות שהוא מפריח מן האויר. במקרה הטוב נמליץ טוב ונטען כי שיקרו אותו. אך ישנם גם שקרים רבים, המצוצים מן האצבע, כאלו שהן פרי המצאות ודמיונות שלו, שאין להן כל אחיזה במציאות.
מי שישמע את תוכן דבריו, יווכח כי הוא פשוט לא שולט על הדברים. הוא יכול לאסור עתונים שכבר אינם קיימים שלשים שנה, ולהזהיר את הציבור לבל יקנו את אותו עתון בכל שבוע, אין ספק כי אף אחד לא מסר לו פרטים שכאלה, מדובר במשהו לא מציאותי. כאן רואים אנו, כי הרב שך מדבר מן הדמיון, הוא חי מציאות של לפני שנים, ועל סמך זה מדבר.
כאשר אנו עוסקים בשקריו של הרב שך, בואו ונספר לכם, כי אף גדולי התורה הליטאים יודעים ומאשרים כי הרב שך שקרן. היה זה הרב אלתר, כאשר ישב אצל הרב אלישיב, הוא טען בפניו כי אי אפשר להאמין להרב שך, מאחר והוא יכול להתחייב היום כך, ומחר לעשות אחרת. הוא ציין בפניו את הענין של סטריקוב בבני ברק ששם שיקר הרב שך במצח נחושה. הרב אלישיב אישר את הדבר, אך הבטיח כי הוא נוטל על עצמו אחריות הפעם, ואם הרב שך לא יקיים, הוא ייצא להגנת אגודת ישראל.
עובדה היא, שלא עברו ארבעה ימים מאז אותו יום שהרב אלתר סיכם את הדברים עם הרב אלישיב, והרב שך כבר שיקר עוד פעם. עד כדי כך, שהרב אלתר נאלץ בישיבת הנהלת אגודת ישראל לאשר, כי הרב שך הבטיח לו כי לא יתן להרב פרץ לרוץ ברשימה אחרת, וכי ימנע זאת. הרב שך ידע כי בכך תלוי ההסכם.
גם בענין המכתב, ידע הרב שך כי אגודת ישראל רוצה ממנו התחייבות על הוראה כללית לכל הציבור ללא יוצא מן הכלל, ולא להשאיר סדקים ופתחים שיהיו מי אשר יבינו ויצביעו אחרת. ובכל זאת, הרב שך עשה אחרת, למרות שלא עברו יותר מאשר כמה ימים מאז ההסכם.
מה שחמור בהרבה, כי הרב שך מחפש התירים לשקרים. כאשר שקרן משקר, ולפחות מודה כי עשה עוול, חצי צרה. במקרה של הרב שך הוא יודע כי הוא משקר, ומחפש לכך היתר. הוא מחפש את השני דינים, כך יצליח לחמוק מן ההתחייבות. להרב אלתר הוא הבטיח כי לא יאשר רשימה אחרת, ואכן הוא אינו מאשר להרב פרץ לרוץ ברשימה משלו. אך הוא לא התחייב לאסור, וממילא הוא אינו אוסר. וכאן המשחק כפול. הוא אומר להרב פרץ אני לא מתיר, ומנענע עם ראשו מלמעלה למטה שיבין למה הוא מתכוון.
שקרנים שכאלה גרועים מסתם שקרנים ולכן מאז שעלה לגדולה סובלת היהדות החרדית.
בואו וראו, מעולם לא היו לאגודת ישראל ימים שחורים כל כך, כמו הימים אשר בהם הגיע הרב שך לגדולה ותפס את הגה השלטון במועצת גדולי התורה. כל סיכום עמו לא היה לו ערך. ידעו כי מה שהוא אומר היום כן, הוא מסוגל מחר לומר לא. וכך היה בענין היחודיים. הוא ישב בישיבת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה שהחליטה על הרוטציה, והוא תמך בכך, ורק מאוחר יותר, כאשר הדבר נודע לאיש שלו שלמה לורנץ הוא לא רצה לקיים ושיקר כאילו לא תמך, בו בזמן שבפרטיכל שפורסם הרבה קודם לכן כתוב במפורש כי הוא תמך בענין.
אותו דבר היה עם היחודיים, כאשר העלו את הנושא הוא הסכים עם האדמו”ר מגור, ואף הוסיף משלו מדוע צריכים לחלק את הכסף ביושר, ושכל הישיבות יקבלו באופן שווה על פי מספר התלמידים. אך, מאוחר יותר, כאשר שמע כי הליטאים מקבלים יותר כסף מן החסידים, הוא שינה את עמדתו, ויצא למלחמה חרמה באדמו”ר מגור, שיקר ורימה גם כאן, והרס את מועצת גדולי התורה.
במועצת גדולי התורה ידעו, כי אין כל ערך לישיבות עמו, מאחר והוא יאמר למחרת אחרת. ואכן, כאשר היה ראש מועצת גדולי התורה הליטאית, הוא עשה מה שרצה. הוא לא כינס את המועצה כי לא היה לכך טעם. לא התקבלו החלטות, מאחר וידעו כי הוא המחליט. זו לפחות מנעה ממנו שיצטרך לשקר, לא היה לו צורך בכך.
אך באי ביתו, אלו אשר שמעו ממנו גדולות ונצורת, ומי לנו כמו חיים ברילנט שהרב שך הבטיח לו את תמיכתו, הוא בגד בו ברגע האחרון. אותו דבר עשה הרב שך להרב פרץ, ואותו דבר הוא עשה לבעלז, כאשר הבטיח להם הרים וגבהות, ולמעשה לא קיים דבר.
הרשימה ארוכה, ותקצר היריעה מהשתרע, ולכן לא אוכל בהזדמנות זו להזכיר עוד שקרים שהרב שך שיקר במצח נחושה, אני נאלץ להשאיר זאת להזדמנויות אחרות. אך, מה שקורה בימים אלה, כאשר שוב הרב שך נתפס בשקריו הגדולים, ישנם המזועזעים, אך אנחנו לא מזדעזעים. מי שמכירים את הרב שך שנים, ויודעים כי זו שיטתו, וכי כל חייו הם שקר, הוא מוקף בשקרים ושקרנים, ומוסיף לכך משלו, אין זה עבורם פלא שאגודת ישראל חשה עתה, את טעם השקר של הרב שך.
אם היינו צריכים להעניק למישהו את התואר של “אלוף השקרנים”, כזה אשר עבר את כולם בענין זה ששמו שקר, הרב שך הוא האיש שהיה זוכה לתואר זה. לא היה עוד כמוהו מי אשר שיקר כל כך הרבה, את גדולי התורה, ראשי אגודת ישראל, וכל מי שבא עמו במגע.
האמת היא, שכאשר רוצים להתחיל ולכתוב בענין מסתבכים מיד. לא יודעים היכן להתחיל, הרב שך היה קשור בכל כך הרבה שקרים, אשר כל אחד מהם הוא נושא בפני עצמו הזועק לשמים, המוכיח מה היה מהותו של הרב שך, שאינה אמיתה של תורה, אלא פוליטיקה מלוכלכת, שנאת ישראל, והכל בכל מכל קשור בענין אחד שהוא עיקר העיקרים אצלו, מלחמה בחסידים, שלמען מטרה זו, הוא התיר לעצמו את כל השקרים שבעולם, כולל עלילות ובדותות.
אך, אתחיל הפעם מן הסוף דוקא, ממה שקורה בימים אלה. מזעזע פשוט לחשוב שכך יכול לנהוג מי שרוצה שיכירו בו כ“גדול”. זה לא יאומן כי יסופר, כי הגיעו הדברים לכדי כך, שתוך כדי דיבור, כאשר הוא רוצה לטעון כי אינו משקר, הוא משקר ומחזק את הגישה שלו הבנויה על שקר, ואשר כל מהותה שקר ורמיה.
בואו וראו לאן הגיעו הדברים. הרב שך הבטיח להגאון רבי פנחס אלתר כי לא יאפשר להרב יצחק פרץ לרוץ ברשימה משלו. ועל סמך הבטחה זו, הסכים הרב אלתר לתמוך בשלום, ולגרוף את כל הבקורת הקשה, מן האדמו”ר מויזניץ ומגורמים אגודאים אחרים שלא קבלו את ההסכם כפשוטו. והנה, לא עוברים ימים בודדים, וכבר מפר הרב שך את ההסכם. ולא רק מפר אותו, מתברר כי הוא פשוט שיקר. הוא ידע כי אין בכוחו למנוע מהרב פרץ להופיע ברשימה משלו, והבטיח להרב אלתר דבר, למרות שלא היה לו בסיס על מה לסמוך ולהתחייב.
אך יהיו בודאי כאן מליצי יושר שיטענו, כי בעת שהבטיח הוא אכן חשב כי הצליח. ורק מאוחר יותר התברר לו כי לא הצליח. אז בואו וראו עד להיכן הרחיק הרב שך לכת, והמשיך לחזק את השקר, ולהוסיף שקר על שקר, הרב פרץ הודיע כי הוא רץ ברשימה משלו. ורצה כי ר’ אברהם ורדיגר יהיה שני ברשימה. והנה, במקום שהרב שך יכריז כי אינו מכיר ברשימה זו והוא נגדה, לא רק שהוא אינו עושה למניעת קיומה, אלא שולח להרב פרץ מסר, כי הוא רוצה כי נציג חסידי בעלזא יהיה שני.
רבים נדהמו ושאלו, ממה נפשך, אם הרב שך נגד רשימתו של הרב פרץ, מדוע הוא מציע להרב פרץ מי יהיה שני ברשימתו. במקום לדבר על המקום השני, הוא היה צריך לזעוק על כך שהרב פרץ אינו שומע בקולו ובוגד ב“דעת תורה”.
אך אם יהיו אשר יחשבו שבכך נגמר הענין, בואו וראו עד להיכן השקר הגדול מגיע, ועד כמה הרב שך סותר את עצמו, עד כדי כך, שהוא מסוגל בכתב ידו לשקר.
לא ארחיב בענין שגם כאן הוא רימה את הרב אלתר, כשהבטיח כי המכתב שלו יחייב את הכל ללא יוצא מן הכלל להצביע עבור הרשימה המאוחדת, והנה הוא משאיר פתח לספרדים או כל מי שיש לו קשר ספרדי, להצביע לרשימה אחרת, שגם זה חלק מן השקר הגדול. אך הרב שך עשה כאן עוד מעשה נבזי וחמור ביותר.
וכאן אנו שואלים את הרב שך, האם הוא באמת סבור כי חסידי בעלז הינם ספרדים? על סמך מה הוא מציע כי הרב פרץ יציב נציג של בעלז למקום השני? איך זה משתלב עם מכתבו והבטחתו לאגודת ישראל?
ובואו וראו כמה התלמיד מחכים את רבו והולך בדרכו. משה גפני מצהיר הצהרה ברורה, כי הוא רוצה להיות שני ברשימתו של הרב פרץ. אולי יסביר הוא, ממתי פולני הוא ספרדי, ואיך זה מתיישב עם מכתבו של הרב שך?
עברו עלינו ימים קשים וסוערים. כאלו אשר רבים היו המומים מהשינויים של כל שעה, ולכן לא קלטו בו זמנית את כל מה שקורה. אך, בואו ונתבונן לרגע, ונשאל את הרב שך ואת הרב פרץ, מי מביניהם משקר?
אני נוטה להאמין כי הרב שך הוא השקרן. ולא מפני שהרב פרץ צדיק גדול, אלא מפני שהרב פרץ לא היה נוטל סיכון שכזה, לולא היתה לו הבטחה של הרב שך. רק מפני שהיתה לו הבטחה , הוא פרש מש”ס, והיה צמוד להרב שך. הוא שמר לו נאמנות כי בטוח היה כי הרב שך ישמור לו נאמנות.
הוכחה נוספת שהרב פרץ אמר אמת, וכי הרב שך הבטיח לו כי יהיה בכנסת הבאה, זו העובדה כי הרב פרץ דיווח על זה ברבים, אלו התפרסמו בתקשורת, והרב שך שמע על כך כמה וכמה פעמים, ומעולם לא יצא הרב שך להכחיש הבטחה זו. ההיפך, הוא עודד וחיזק את הרב פרץ, ועד כדי כך שבא בחול המועד לביתו, וידע כי זו תתפרש כי הוא בא לחזקו כי הוא יהיה המועמד שלו. לולא הבטיח הרב שך להרב פרץ כי יהיה בכנסת הבאה, הוא היה חייב למען הסרת לעז, לקום ולומר כי הרב פרץ משקר.
ובואו וראו, עד לרגע זה אין הרב שך מכחיש כי הוא הבטיח להרב פרץ את הכנסת. הוא רק אומר כי אינו יכול לתת לו זאת. אך אינו מכחיש את העיקר, שזה חשוב לנו יותר מכל, כי הרב שך הוא במהותו שקרן. הוא מבטיח ואינו מקיים.
וכאשר נתבונן בדברים, נמצא עד כמה הם חמורים דוקא במקרה של הרב שך, שהשקר כאן הוא שקר לשם שקר, לא תמיד הוא עושה זאת מפני שהוא רוצה כך. לעתים גם מבטיחים, ומאוחר יותר אין יכולים לקיים, כאן יש בידו של הרב שך לקיים. הוא היחידי הקובע מי יהיה נציג הליטאים ברשימה המאוחדת עם אגודת ישראל, ולמעשה פרט להרב פרץ הוא לא הבטיח לאיש כי יהיה המועמד, והוא יכול לקיים את הבטחתו, להציב את הרב פרץ במקום השני, וכך לא יאשימו אותו בשקר. אך, הרב שך עושה חשבונות אחרים, לא איכפת לו לשקר, זה אינו מפריע לו, הוא מעדיף שיקולים פוליטיים על פני האמת.
זו למעשה שיטתו של הרב שך בכל חייו. מי שמתבונן בדרשותיו, שרוב רובן בנויות על שקרים ועובדות שהוא מפריח מן האויר. במקרה הטוב נמליץ טוב ונטען כי שיקרו אותו. אך ישנם גם שקרים רבים, המצוצים מן האצבע, כאלו שהן פרי המצאות ודמיונות שלו, שאין להן כל אחיזה במציאות.
מי שישמע את תוכן דבריו, יווכח כי הוא פשוט לא שולט על הדברים. הוא יכול לאסור עתונים שכבר אינם קיימים שלשים שנה, ולהזהיר את הציבור לבל יקנו את אותו עתון בכל שבוע, אין ספק כי אף אחד לא מסר לו פרטים שכאלה, מדובר במשהו לא מציאותי. כאן רואים אנו, כי הרב שך מדבר מן הדמיון, הוא חי מציאות של לפני שנים, ועל סמך זה מדבר.
כאשר אנו עוסקים בשקריו של הרב שך, בואו ונספר לכם, כי אף גדולי התורה הליטאים יודעים ומאשרים כי הרב שך שקרן. היה זה הרב אלתר, כאשר ישב אצל הרב אלישיב, הוא טען בפניו כי אי אפשר להאמין להרב שך, מאחר והוא יכול להתחייב היום כך, ומחר לעשות אחרת. הוא ציין בפניו את הענין של סטריקוב בבני ברק ששם שיקר הרב שך במצח נחושה. הרב אלישיב אישר את הדבר, אך הבטיח כי הוא נוטל על עצמו אחריות הפעם, ואם הרב שך לא יקיים, הוא ייצא להגנת אגודת ישראל.
עובדה היא, שלא עברו ארבעה ימים מאז אותו יום שהרב אלתר סיכם את הדברים עם הרב אלישיב, והרב שך כבר שיקר עוד פעם. עד כדי כך, שהרב אלתר נאלץ בישיבת הנהלת אגודת ישראל לאשר, כי הרב שך הבטיח לו כי לא יתן להרב פרץ לרוץ ברשימה אחרת, וכי ימנע זאת. הרב שך ידע כי בכך תלוי ההסכם.
גם בענין המכתב, ידע הרב שך כי אגודת ישראל רוצה ממנו התחייבות על הוראה כללית לכל הציבור ללא יוצא מן הכלל, ולא להשאיר סדקים ופתחים שיהיו מי אשר יבינו ויצביעו אחרת. ובכל זאת, הרב שך עשה אחרת, למרות שלא עברו יותר מאשר כמה ימים מאז ההסכם.
מה שחמור בהרבה, כי הרב שך מחפש התירים לשקרים. כאשר שקרן משקר, ולפחות מודה כי עשה עוול, חצי צרה. במקרה של הרב שך הוא יודע כי הוא משקר, ומחפש לכך היתר. הוא מחפש את השני דינים, כך יצליח לחמוק מן ההתחייבות. להרב אלתר הוא הבטיח כי לא יאשר רשימה אחרת, ואכן הוא אינו מאשר להרב פרץ לרוץ ברשימה משלו. אך הוא לא התחייב לאסור, וממילא הוא אינו אוסר. וכאן המשחק כפול. הוא אומר להרב פרץ אני לא מתיר, ומנענע עם ראשו מלמעלה למטה שיבין למה הוא מתכוון.
שקרנים שכאלה גרועים מסתם שקרנים ולכן מאז שעלה לגדולה סובלת היהדות החרדית.
בואו וראו, מעולם לא היו לאגודת ישראל ימים שחורים כל כך, כמו הימים אשר בהם הגיע הרב שך לגדולה ותפס את הגה השלטון במועצת גדולי התורה. כל סיכום עמו לא היה לו ערך. ידעו כי מה שהוא אומר היום כן, הוא מסוגל מחר לומר לא. וכך היה בענין היחודיים. הוא ישב בישיבת מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה שהחליטה על הרוטציה, והוא תמך בכך, ורק מאוחר יותר, כאשר הדבר נודע לאיש שלו שלמה לורנץ הוא לא רצה לקיים ושיקר כאילו לא תמך, בו בזמן שבפרטיכל שפורסם הרבה קודם לכן כתוב במפורש כי הוא תמך בענין.
אותו דבר היה עם היחודיים, כאשר העלו את הנושא הוא הסכים עם האדמו”ר מגור, ואף הוסיף משלו מדוע צריכים לחלק את הכסף ביושר, ושכל הישיבות יקבלו באופן שווה על פי מספר התלמידים. אך, מאוחר יותר, כאשר שמע כי הליטאים מקבלים יותר כסף מן החסידים, הוא שינה את עמדתו, ויצא למלחמה חרמה באדמו”ר מגור, שיקר ורימה גם כאן, והרס את מועצת גדולי התורה.
במועצת גדולי התורה ידעו, כי אין כל ערך לישיבות עמו, מאחר והוא יאמר למחרת אחרת. ואכן, כאשר היה ראש מועצת גדולי התורה הליטאית, הוא עשה מה שרצה. הוא לא כינס את המועצה כי לא היה לכך טעם. לא התקבלו החלטות, מאחר וידעו כי הוא המחליט. זו לפחות מנעה ממנו שיצטרך לשקר, לא היה לו צורך בכך.
אך באי ביתו, אלו אשר שמעו ממנו גדולות ונצורת, ומי לנו כמו חיים ברילנט שהרב שך הבטיח לו את תמיכתו, הוא בגד בו ברגע האחרון. אותו דבר עשה הרב שך להרב פרץ, ואותו דבר הוא עשה לבעלז, כאשר הבטיח להם הרים וגבהות, ולמעשה לא קיים דבר.
הרשימה ארוכה, ותקצר היריעה מהשתרע, ולכן לא אוכל בהזדמנות זו להזכיר עוד שקרים שהרב שך שיקר במצח נחושה, אני נאלץ להשאיר זאת להזדמנויות אחרות. אך, מה שקורה בימים אלה, כאשר שוב הרב שך נתפס בשקריו הגדולים, ישנם המזועזעים, אך אנחנו לא מזדעזעים. מי שמכירים את הרב שך שנים, ויודעים כי זו שיטתו, וכי כל חייו הם שקר, הוא מוקף בשקרים ושקרנים, ומוסיף לכך משלו, אין זה עבורם פלא שאגודת ישראל חשה עתה, את טעם השקר של הרב שך.
