דמם של יהודי בני עדות המזרח נשפך על מזבח החינוך ליטאי בני ברק והרב שך מעדיף לשתוק
הנושא כואב, ועוד איך. היחס של אשכנזי למי שאינו אשכנזי, הוא שונה ולא טוב. מי שבורח מן האמת, ומנסה לטעון כי המציאות שונה, מסתיר את האמת. ואם רוצים להיות אנו כנים, ולעסוק בנושא בפרופורציות הנכונות, ללמוד את מקור הרעה, בכדי שנדע לפחות כיצד לתקן את מעשינו, בואו ונדבר ישר ודוגרי, נכיר בעובדות ובמציאות ולא נברח מהם.
אחת התופעות הלא טובות, שפשתה למחננו, ואין פוצה פה מצפצף, הוא שבני אשכנז, לא יהיו מוכנים להשתדך עם יהודי ספרד, למרות שנדע בבירור כי יש לנו ענין עם משפחה טובה, שגדלה והתחנכה על ברכי היהדות. ניתן להבין, כאשר ישנם כאלו שאינם רוצים להשתדך עם מי שחינוכם היה לא דתי, וגדלו אצל הורים שהיחס והערכים עליהם חונכו היו שונים. אלו יוצרים בעיות מאוחר יותר, ואף אחד אינו מעוניין בשידוך שאינו יכול להועיל. אבל, כאשר עוסקים בכאלו המכונים “בני תורה”, וברור לכל, כי בני המשפחות גדלו וחונכו לא פחות טוב ויפה מאשר אצל בני האשכנזים, בכל זאת, השדכנים ימנעו את עצמם לעצמם מלהציע. פרט, אם מדובר באשכנזי המתקשה בשידוך בשל סיבות שונות. כזה אחד, יסכים לשידוך עם בחורה מעדות המזרח.
המעמד הספרדי שונה ממעמדו של האשכנזי בחוגי בני התורה, והשאלה הנשאלת היא למה ומדוע? כאשר עוסקים אנו ב“בני תורה”, שחונכו על ברכי היהדות החרדית, מדוע שלאלו לא יהיו זכויות שוות כמו לכל יהודי אחר שהוא מבני אשכנז.
הנושא לכשעצמו מחייב פעם דיון מעמיק, ולחפש את הדרכים כיצד מתקנים מצב זה, ומחזירים את האחדות בכלל ישראל, ובדיוק כפי שהונגרי אינו חושב פעמיים כאשר הוא משתדך עם רומני, כך אין סיבה שלא ישתדך עם מרוקאי או תוניסאי. מה שצריך להנחות את האדם הוא, החינוך, ואורח החיים. אך בשום פנים ואופן לא משהו אחר. ולצערנו, עצם העובדה שמדובר במי שאינם מארצות אירופה, זו פוסלת לשידוכים ולעמדות ציבוריות אחרות.
אך, בשורות אלו הפעם אני מבקש לעסוק במשהו צורם אחר, החייב לזעזע כל שומע. מילא כאשר עוסקים בשידוכים, עם מי שצריכים לבנות משפחה ועתיד, אפשר להבין מדוע חושבים פעמיים. אבל, כאשר בתתי”ם ובבתי ספר לבנות, מפרידים בין האשכנזים לספרדים, רק מפני שהללו ספרדים, הדבר חייב לזעזע.
אחד הנימוקים, שבהם הסבירו בבני ברק את ההפרדה, היה “רמת המישכל”. לטענת המחנכים הבני ברקים, הספרדי אינו מסוגל לקלוט מה שמסוגל האשכנזי, ולכן הפרידו ביניהם.
טיעון זה, הוא טיעון שכל כולו רשעות ושקר. גם אם נקבל, שבפרופורציה ישנם ילדים ספרדים שרמת המישכל שלהם קטנה יותר, עדיין אין זה מתיר לדבר בהכללה. הנושא הזה ששמו “רמת משכל”, חייב להימדד בצורה שונה, אם בכלל מותר לעסוק בנושא.
הלב ממאן להאמין, לאן הגענו בדורנו, שכאלו שיצרו יצור חדש ששמו “דעת תורה”, רוצים עמו לשנות סדרי עולם. מבחינים בין כאלו שמנת מישכלם גבוהה יותר. הדבר צריך היה לשעשע, וכאשר עוסקים אנו במלחמתה של תורה, אין זה משנה רמת המישכל, כל אחד חייב להשתדך על פי יכולתו, ואין תובעים ממי שאינו יכול יותר, ממה שהוא מסוגל להשיג על פי הכוחות שהעניקו לו משמים.
אבל, גם אם נניח שיש מקום לכך, וכי מותר להפריד בין מי שמסוגלים יותר למי שמסוגלים פחות, אין פשע גדול יותר מן ההפרדה בין אשכנזים לספרדים. אם היה הרב שך, ועמו מחנכי בני ברק שעשו את המעשה בהסכמתו, מורים על ההפרדה בין מי שהרמה שלהם גבוהה יותר לפני שהרבה פחות, ולא היו מזכירים כלל את הענין האשכנזי והספרדי, לא הייתי נכנס עימם לויכוח. ראינו ומצאנו בישיבות ובתלמודי התורה, ובעיקר בבתי הספר לבנות, שמחלקים את הכיתות. בעלי התפיסה הטובה יותר, שלחו לכיתה אחרת, ואלו הזקוקים או זקוקות להמעיט את הקצב, כי התפיסה שלהם לא כל כך טובה, העבירו לכיתה אחרת, ששם משתדלים עד כמה שאפשר.
אבל, לא שמענו כי יש כאן ענין של עדות או חוגים. כל נער או נערה נמדדים על פי עוצמתם ההשכלתית, וזו לכשעצמה אינה פסולה. אך, כאשר באים וקובעים קביעה מוחלטת, כי הספרדים הינם בעלי רמה נמוכה יותר, בו בזמן שיעידו על כך מנהלי התתי”ם ובבתי הספר לבנות, כי נמצא אשכנזים רבים שמנת משכלם נמוכה יותר מרבים מן הספרדים שתפיסתם הרבה יותר גבוהה וטובה, כאן אין פשע גדול מזה.
באיזשהו מקום, הייתי קורה לזה רצח של נפשות. לקבוע על ספרדי כי מנת משכלו קטן יותר, רק בשל שהוא ספרדי, זהו פשע ושקר מתועב. נכון, ישנם מבני הספרדים שמנת מישכלם נמוך, ישנם מהם שהם חלשים בלימוד וזקוקים לטיפול מסוג אחר, אך אותו דבר קורה גם אצל האשכנזים. גם שם נמצא כאלה, ואין לקבוע בהכללה על ציבור שלם, דבר שאינו נכון.
בעבר, כאשר מדובר היה בחינוך במדינות שונות, מובן היה הדבר. טבעי היה, כי ילדי בני עדות המזרח, במדינות הערביות, שילמדו פחות מאשר במדינות מפותחות יותר. אך, לאחר עשרות שנים של קיבוץ גלויות, וכאשר קם דור חדש של בני תורה שלמדו יחדיו, ועברו את אותה מערכת חינוך, ובאותה מדינה, ועל ידי אותם המחנכים, לבא ולקבוע כי מנת משכלם נמוך יותר באופן כוללני, מבלי להתייחס לפרט כפרט, המעשה חמור ומחייב מחאה.
מה שצורם וכואב, שבעוד אשר גדולי ישראל האמיתיים חינכו את הציבור לאהבת ישראל, ולערכים יהודיים, שזה קירוב כל יהודי, ולהשתדל שיוכל להשיג מה שיכול להשיג כל יהודי, קם לנו דור חדש, כזה אשר מחדיר בציבור ערכים חדשים, כאלו שהינם פשע אחד גדול, ואין מי שיתקומם, ויזעק חמס על מה שהם עושים.
ובואו וראו, עד להיכן מגיעה הנבזות, השקר והרמיה, הבנויה על ידי ה“דעת תורה”, אלו אשר מנסים היום למכור לציבור כל מיני נימוקים והסברים, מדוע מעשיהם נכונים וצודקים. הם סילקו לאחרונה מבתי הספר ומן התתי”ם נערים ונערות ממשפחות ספרדיות, בנימוקים שונים ומשונים, ומי שעצר לרגע וחשב מה קורה כאן, חייב היה להזדעזע.
בואו ונשאל את עצמנו, מה קרה פתאום שעשו את מה שעשו. כי ממה נפשך, אם ילדים אלו לא היו טובים גם בעבר, כי אסור היה ללמוד יחד עימם, מדוע איפשר הרב שך במשך שנים ללמוד עימם, ורק עתה זרקו אותם מבתי הספר, או שהעבירו אותם לכיתות נפרדות.
הפעם קרה משהו, שאין לו כל קשר עם “אידישקייט” או “חרדיות”. מדובר בצעד שכל כולו פוליטי. וזו הזעקה הגדולה והמרה, על המשחקים בפוליטיקה עם נפשות. והאם מותר לשחק עם נפשות?
כמה מאמצים אנו משקיעים בכדי להציל נפשות שחלילה לא יירדו לטמיון, והנה, אנו מפקירים בידים את אלו, אשר רק מעוצמת הכאב של מה שעשו ועושים להם, עלולים חלילה להרהר הרהורים אסורים, ומי יודע לאן אלו יובילו.
המעשים כפי שנעשו, הוא פשע מחריד. משחקים פה בנשמות ממש, ובמקום שמי שמכנה את עצמו “גדול” ורוצה שהציבור כולו יכיר ב“גדלות” שלו, יבין ויידע, כי אין משחקים בנשמות, וכי ישנו תחום, ששם אסור לערבב את הפוליטיקה, וכי חינוכם של ילדי ישראל אין דבר חשוב מכך, הרי הוא נותן את ידו למעשה, שחייב לזעזע לא רק את הספרדים, אלא הרבה יותר את האשכנזים, הקולטים ומבינים, מה מוביל לשמד רח”ל.
מי שמכיר את ההיסטוריה האירופאית מלפני כמה מאות שנים, יודע שכך זה התחיל. מעשים שכאלו גרמו לכך, שדור שלם כמעט נכחד ועזב את דרך ה’, ומי שגרמו לכל אלו, לא חילונים, ולא “ציונים”, אלא כאלו המכונים “גדולים” אשר הם במעשיהם, גורמים כי נאבד דור, שעמלנו כל כך הרבה להצילו.
אין אבסורד גדול יותר, מן המאבק של ה“חינוך עצמאי” ומטרתו, למה שעושים עתה. מדובר כאן בסתירה מוחלטת. בעוד שאת “החינוך העצמאי” הקימו בכדי להציל את הדור הזה, לדאוג שילמדו דוקא במוסדות חרדים, עתה, עושים המנהלים דבר, שהוא לא רק חמור, אלא פשע מחריד. הם אלו, הנוטלים את ילדי הספרדים, זורקים ומשליכים אותם לכיוונים לא רצויים.
המעשה שעשו הפעם, היה מעשה פשע, המחייב מחאה. ראשית, בשל הענין העדתי בחינוך, שהוא לכשעצמו פסול. ושנית, הפגיעה בעקרון שעליו ביססו את החינוך החרדי, והוא חינוכם של כלל ציבור החרדים ללא הבדל צבע ועדה.
מובן שמפרידים, כאשר עוסקים בילדים שהוריהם אינם חרדים, או שחיים על פי אורח חיים שאינו טוב שילדי החרדים יגיעו לבתי אלה. ואכן, ה“חינוך העצמאי” מקיים את כל סוגי בתי הספר, וטבעי שכל בית ספר יהיה מבוסס על ציבור הדומה זה לזה. אבל, לסלק את ילדי החרדים, וכאלו אשר במשך שנים יכלו ללמוד בבית ספר זה, וכי רק הפוליטיקה היא זו שתהיה הגורם לסילוקם מבתי הספר. זה פשע חמור.
נכון, שיש לנו בעיה עם הבדלי השיטות וההשקפות. בעוד שעד לאחרונה חינכו את הכל להערכת גדולי ישראל, מכל החוגים והעדות, נוצר מצב שהציבור מפולג. עד לאחרונה, היתה לנו בעיה של חסידים ומתנגדים, ולא היה איש שהעיז להפריד ביניהם. החסידים נאלצו להקים לעצמם בתי ספר משלהם, בשל החינוך האנטי חסידי של המחנכות הליטאיות. יצויין, שבמקרה זה, לא עשו הליטאים מבני ברק את מה שהם עושים עתה עם הספרדים. ההיפך, הם נלחמו שהבנות מבתי החסידים ישארו, בכדי שיוכלו להטיף בהם את כל האנטי חסידים. ולכן לא היתה להם ברירה והקימו בתי ספר משלהם.
לעומת זאת עתה, החליטו הליטאים לסלקם, בנימוק שההשקפות אינן תואמות, אך אין לוקחים בחשבון, כי בצעד זה, הם גורמים לפירוד מוחלט בין אשכנזים לספרדים, ומחדירים בלבם של הספרדים טינה לכל אשכנזי, הרואה את עצמו מתנשא יותר.
הרב שך וחבר מרעיו לא למדו מה זה אחריות כלל ציבורית. עובדה היא, שהרב שך כשהאינטרס הפוליטי שלו היה לפלג את כלל הציבור החרדי, הוא לא לקח בחשבון את התוצאות הרות האסון של צד שכזה. מה שחשוב לו יותר מכל, הוא האינטרס הפוליטי והאישי, שלה הוא נותן את העדיפות הראשונה.
וכך קורה עתה עם חינוך ילדי הספרדים. כל עוד היו אלו מאנשיו, הוא לא העיז לטעון כי אינם ראויים להנהגה וכי הם יהודים מדרגה שניה. עתה, כאשר הם מנהלים מפלגה משלהם, ואינם עוד תלויים בו, הכל מותר, עד כדי הפקרת חינוכם של ילדי ישראל.
הנושא כואב, ועוד איך. היחס של אשכנזי למי שאינו אשכנזי, הוא שונה ולא טוב. מי שבורח מן האמת, ומנסה לטעון כי המציאות שונה, מסתיר את האמת. ואם רוצים להיות אנו כנים, ולעסוק בנושא בפרופורציות הנכונות, ללמוד את מקור הרעה, בכדי שנדע לפחות כיצד לתקן את מעשינו, בואו ונדבר ישר ודוגרי, נכיר בעובדות ובמציאות ולא נברח מהם.
אחת התופעות הלא טובות, שפשתה למחננו, ואין פוצה פה מצפצף, הוא שבני אשכנז, לא יהיו מוכנים להשתדך עם יהודי ספרד, למרות שנדע בבירור כי יש לנו ענין עם משפחה טובה, שגדלה והתחנכה על ברכי היהדות. ניתן להבין, כאשר ישנם כאלו שאינם רוצים להשתדך עם מי שחינוכם היה לא דתי, וגדלו אצל הורים שהיחס והערכים עליהם חונכו היו שונים. אלו יוצרים בעיות מאוחר יותר, ואף אחד אינו מעוניין בשידוך שאינו יכול להועיל. אבל, כאשר עוסקים בכאלו המכונים “בני תורה”, וברור לכל, כי בני המשפחות גדלו וחונכו לא פחות טוב ויפה מאשר אצל בני האשכנזים, בכל זאת, השדכנים ימנעו את עצמם לעצמם מלהציע. פרט, אם מדובר באשכנזי המתקשה בשידוך בשל סיבות שונות. כזה אחד, יסכים לשידוך עם בחורה מעדות המזרח.
המעמד הספרדי שונה ממעמדו של האשכנזי בחוגי בני התורה, והשאלה הנשאלת היא למה ומדוע? כאשר עוסקים אנו ב“בני תורה”, שחונכו על ברכי היהדות החרדית, מדוע שלאלו לא יהיו זכויות שוות כמו לכל יהודי אחר שהוא מבני אשכנז.
הנושא לכשעצמו מחייב פעם דיון מעמיק, ולחפש את הדרכים כיצד מתקנים מצב זה, ומחזירים את האחדות בכלל ישראל, ובדיוק כפי שהונגרי אינו חושב פעמיים כאשר הוא משתדך עם רומני, כך אין סיבה שלא ישתדך עם מרוקאי או תוניסאי. מה שצריך להנחות את האדם הוא, החינוך, ואורח החיים. אך בשום פנים ואופן לא משהו אחר. ולצערנו, עצם העובדה שמדובר במי שאינם מארצות אירופה, זו פוסלת לשידוכים ולעמדות ציבוריות אחרות.
אך, בשורות אלו הפעם אני מבקש לעסוק במשהו צורם אחר, החייב לזעזע כל שומע. מילא כאשר עוסקים בשידוכים, עם מי שצריכים לבנות משפחה ועתיד, אפשר להבין מדוע חושבים פעמיים. אבל, כאשר בתתי”ם ובבתי ספר לבנות, מפרידים בין האשכנזים לספרדים, רק מפני שהללו ספרדים, הדבר חייב לזעזע.
אחד הנימוקים, שבהם הסבירו בבני ברק את ההפרדה, היה “רמת המישכל”. לטענת המחנכים הבני ברקים, הספרדי אינו מסוגל לקלוט מה שמסוגל האשכנזי, ולכן הפרידו ביניהם.
טיעון זה, הוא טיעון שכל כולו רשעות ושקר. גם אם נקבל, שבפרופורציה ישנם ילדים ספרדים שרמת המישכל שלהם קטנה יותר, עדיין אין זה מתיר לדבר בהכללה. הנושא הזה ששמו “רמת משכל”, חייב להימדד בצורה שונה, אם בכלל מותר לעסוק בנושא.
הלב ממאן להאמין, לאן הגענו בדורנו, שכאלו שיצרו יצור חדש ששמו “דעת תורה”, רוצים עמו לשנות סדרי עולם. מבחינים בין כאלו שמנת מישכלם גבוהה יותר. הדבר צריך היה לשעשע, וכאשר עוסקים אנו במלחמתה של תורה, אין זה משנה רמת המישכל, כל אחד חייב להשתדך על פי יכולתו, ואין תובעים ממי שאינו יכול יותר, ממה שהוא מסוגל להשיג על פי הכוחות שהעניקו לו משמים.
אבל, גם אם נניח שיש מקום לכך, וכי מותר להפריד בין מי שמסוגלים יותר למי שמסוגלים פחות, אין פשע גדול יותר מן ההפרדה בין אשכנזים לספרדים. אם היה הרב שך, ועמו מחנכי בני ברק שעשו את המעשה בהסכמתו, מורים על ההפרדה בין מי שהרמה שלהם גבוהה יותר לפני שהרבה פחות, ולא היו מזכירים כלל את הענין האשכנזי והספרדי, לא הייתי נכנס עימם לויכוח. ראינו ומצאנו בישיבות ובתלמודי התורה, ובעיקר בבתי הספר לבנות, שמחלקים את הכיתות. בעלי התפיסה הטובה יותר, שלחו לכיתה אחרת, ואלו הזקוקים או זקוקות להמעיט את הקצב, כי התפיסה שלהם לא כל כך טובה, העבירו לכיתה אחרת, ששם משתדלים עד כמה שאפשר.
אבל, לא שמענו כי יש כאן ענין של עדות או חוגים. כל נער או נערה נמדדים על פי עוצמתם ההשכלתית, וזו לכשעצמה אינה פסולה. אך, כאשר באים וקובעים קביעה מוחלטת, כי הספרדים הינם בעלי רמה נמוכה יותר, בו בזמן שיעידו על כך מנהלי התתי”ם ובבתי הספר לבנות, כי נמצא אשכנזים רבים שמנת משכלם נמוכה יותר מרבים מן הספרדים שתפיסתם הרבה יותר גבוהה וטובה, כאן אין פשע גדול מזה.
באיזשהו מקום, הייתי קורה לזה רצח של נפשות. לקבוע על ספרדי כי מנת משכלו קטן יותר, רק בשל שהוא ספרדי, זהו פשע ושקר מתועב. נכון, ישנם מבני הספרדים שמנת מישכלם נמוך, ישנם מהם שהם חלשים בלימוד וזקוקים לטיפול מסוג אחר, אך אותו דבר קורה גם אצל האשכנזים. גם שם נמצא כאלה, ואין לקבוע בהכללה על ציבור שלם, דבר שאינו נכון.
בעבר, כאשר מדובר היה בחינוך במדינות שונות, מובן היה הדבר. טבעי היה, כי ילדי בני עדות המזרח, במדינות הערביות, שילמדו פחות מאשר במדינות מפותחות יותר. אך, לאחר עשרות שנים של קיבוץ גלויות, וכאשר קם דור חדש של בני תורה שלמדו יחדיו, ועברו את אותה מערכת חינוך, ובאותה מדינה, ועל ידי אותם המחנכים, לבא ולקבוע כי מנת משכלם נמוך יותר באופן כוללני, מבלי להתייחס לפרט כפרט, המעשה חמור ומחייב מחאה.
מה שצורם וכואב, שבעוד אשר גדולי ישראל האמיתיים חינכו את הציבור לאהבת ישראל, ולערכים יהודיים, שזה קירוב כל יהודי, ולהשתדל שיוכל להשיג מה שיכול להשיג כל יהודי, קם לנו דור חדש, כזה אשר מחדיר בציבור ערכים חדשים, כאלו שהינם פשע אחד גדול, ואין מי שיתקומם, ויזעק חמס על מה שהם עושים.
ובואו וראו, עד להיכן מגיעה הנבזות, השקר והרמיה, הבנויה על ידי ה“דעת תורה”, אלו אשר מנסים היום למכור לציבור כל מיני נימוקים והסברים, מדוע מעשיהם נכונים וצודקים. הם סילקו לאחרונה מבתי הספר ומן התתי”ם נערים ונערות ממשפחות ספרדיות, בנימוקים שונים ומשונים, ומי שעצר לרגע וחשב מה קורה כאן, חייב היה להזדעזע.
בואו ונשאל את עצמנו, מה קרה פתאום שעשו את מה שעשו. כי ממה נפשך, אם ילדים אלו לא היו טובים גם בעבר, כי אסור היה ללמוד יחד עימם, מדוע איפשר הרב שך במשך שנים ללמוד עימם, ורק עתה זרקו אותם מבתי הספר, או שהעבירו אותם לכיתות נפרדות.
הפעם קרה משהו, שאין לו כל קשר עם “אידישקייט” או “חרדיות”. מדובר בצעד שכל כולו פוליטי. וזו הזעקה הגדולה והמרה, על המשחקים בפוליטיקה עם נפשות. והאם מותר לשחק עם נפשות?
כמה מאמצים אנו משקיעים בכדי להציל נפשות שחלילה לא יירדו לטמיון, והנה, אנו מפקירים בידים את אלו, אשר רק מעוצמת הכאב של מה שעשו ועושים להם, עלולים חלילה להרהר הרהורים אסורים, ומי יודע לאן אלו יובילו.
המעשים כפי שנעשו, הוא פשע מחריד. משחקים פה בנשמות ממש, ובמקום שמי שמכנה את עצמו “גדול” ורוצה שהציבור כולו יכיר ב“גדלות” שלו, יבין ויידע, כי אין משחקים בנשמות, וכי ישנו תחום, ששם אסור לערבב את הפוליטיקה, וכי חינוכם של ילדי ישראל אין דבר חשוב מכך, הרי הוא נותן את ידו למעשה, שחייב לזעזע לא רק את הספרדים, אלא הרבה יותר את האשכנזים, הקולטים ומבינים, מה מוביל לשמד רח”ל.
מי שמכיר את ההיסטוריה האירופאית מלפני כמה מאות שנים, יודע שכך זה התחיל. מעשים שכאלו גרמו לכך, שדור שלם כמעט נכחד ועזב את דרך ה’, ומי שגרמו לכל אלו, לא חילונים, ולא “ציונים”, אלא כאלו המכונים “גדולים” אשר הם במעשיהם, גורמים כי נאבד דור, שעמלנו כל כך הרבה להצילו.
אין אבסורד גדול יותר, מן המאבק של ה“חינוך עצמאי” ומטרתו, למה שעושים עתה. מדובר כאן בסתירה מוחלטת. בעוד שאת “החינוך העצמאי” הקימו בכדי להציל את הדור הזה, לדאוג שילמדו דוקא במוסדות חרדים, עתה, עושים המנהלים דבר, שהוא לא רק חמור, אלא פשע מחריד. הם אלו, הנוטלים את ילדי הספרדים, זורקים ומשליכים אותם לכיוונים לא רצויים.
המעשה שעשו הפעם, היה מעשה פשע, המחייב מחאה. ראשית, בשל הענין העדתי בחינוך, שהוא לכשעצמו פסול. ושנית, הפגיעה בעקרון שעליו ביססו את החינוך החרדי, והוא חינוכם של כלל ציבור החרדים ללא הבדל צבע ועדה.
מובן שמפרידים, כאשר עוסקים בילדים שהוריהם אינם חרדים, או שחיים על פי אורח חיים שאינו טוב שילדי החרדים יגיעו לבתי אלה. ואכן, ה“חינוך העצמאי” מקיים את כל סוגי בתי הספר, וטבעי שכל בית ספר יהיה מבוסס על ציבור הדומה זה לזה. אבל, לסלק את ילדי החרדים, וכאלו אשר במשך שנים יכלו ללמוד בבית ספר זה, וכי רק הפוליטיקה היא זו שתהיה הגורם לסילוקם מבתי הספר. זה פשע חמור.
נכון, שיש לנו בעיה עם הבדלי השיטות וההשקפות. בעוד שעד לאחרונה חינכו את הכל להערכת גדולי ישראל, מכל החוגים והעדות, נוצר מצב שהציבור מפולג. עד לאחרונה, היתה לנו בעיה של חסידים ומתנגדים, ולא היה איש שהעיז להפריד ביניהם. החסידים נאלצו להקים לעצמם בתי ספר משלהם, בשל החינוך האנטי חסידי של המחנכות הליטאיות. יצויין, שבמקרה זה, לא עשו הליטאים מבני ברק את מה שהם עושים עתה עם הספרדים. ההיפך, הם נלחמו שהבנות מבתי החסידים ישארו, בכדי שיוכלו להטיף בהם את כל האנטי חסידים. ולכן לא היתה להם ברירה והקימו בתי ספר משלהם.
לעומת זאת עתה, החליטו הליטאים לסלקם, בנימוק שההשקפות אינן תואמות, אך אין לוקחים בחשבון, כי בצעד זה, הם גורמים לפירוד מוחלט בין אשכנזים לספרדים, ומחדירים בלבם של הספרדים טינה לכל אשכנזי, הרואה את עצמו מתנשא יותר.
הרב שך וחבר מרעיו לא למדו מה זה אחריות כלל ציבורית. עובדה היא, שהרב שך כשהאינטרס הפוליטי שלו היה לפלג את כלל הציבור החרדי, הוא לא לקח בחשבון את התוצאות הרות האסון של צד שכזה. מה שחשוב לו יותר מכל, הוא האינטרס הפוליטי והאישי, שלה הוא נותן את העדיפות הראשונה.
וכך קורה עתה עם חינוך ילדי הספרדים. כל עוד היו אלו מאנשיו, הוא לא העיז לטעון כי אינם ראויים להנהגה וכי הם יהודים מדרגה שניה. עתה, כאשר הם מנהלים מפלגה משלהם, ואינם עוד תלויים בו, הכל מותר, עד כדי הפקרת חינוכם של ילדי ישראל.
